הלכה ליום שני י"ג חשון תשפ"ג 7 בנובמבר 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם מנשה בן רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ראובן

צידת תרנגולים ואווזים בשבת

בהלכה הקודמת ביארנו מקצת מיסודות מלאכת "צידה" בשבת, שבכללם האיסור לצוד בשבת בעל חיים, וכגון להבריח צפור עד שתכנס לתוך כלוב בשבת.

מי שיש ברשותו אווזים או תרנגולים, [והוא מגדלם כבר זמן מה, עד כדי כך שהעופות רגילים לשוטט בחצר בשעות היום, ולאחר זמן הם נכנסים מאליהם לכלוב (לול) שלהם]. הרי שאין דין עופות כאלה, כדין שאר עופות, ומותר להבריח אותם בשבת שיכנסו לתוך הכלוב שלהם. ומותר לאחר מכן לסגור עליהם את פתח הכלוב שלא יברחו.

וכן אם יצאו העופות לחצר הבית, ורוצה לסגור את פתח החצר, כדי שלא יצאו העופות החוצה ויסתכנו, מותר לעשות כן בשבת, ואין בזה איסור משום צידה. ואף שיש מחמירים בכל זה, מכל מקום לדעת מרן השלחן ערוך יש להקל בדבר, וכן דעת הרבה מרבותינו הראשונים, ומכללם רבינו הרשב"א, אשר אודותיו כתב הגאון מהרשד"ם, בזו הלשון: וכמה פעמים שמורי הגדול מהר"י טאיטצק היה רואה סברת הרשב"א, היה שוקל ומחשיב אותה כנגד רוב הפוסקים. (חזון עובדיה ח"ה עמוד קא).

אולם אין להקל לטלטל (להרים) בידיים את העופות בשבת, משום איסור מוקצה. שכל הבעלי חיים, אסורים בטלטול בשבת משום איסור מוקצה. ואין להתיר אלא להבריח ולדחות את התרנגולת מאחריה (אפילו בידיים), כדי שתלך מעצמה ותכנס לכלוב.

ולמנהג האשכנזים, יש מחמירים בכל זה, שכן הרמ"א כתב שיש אוסרים לצוד בשבת אפילו תרנגולים ואווזים שברשותו של אדם.

ובענין טלטול עופות וצפורים בשבת, נדבר בהלכה הבאה.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה