הלכה ליום רביעי כ' אלול תשפ"ו 2 בספטמבר 2026

גזלן הבא לעשות תשובה

שאלה: לפני מספר שנים מישהו גזל ממני סכום כסף. כעת הוא בא להשיב לי את הסכום, כאשר הוא בוכה שאינו יודע איך יוכל להחזיר לכל האנשים מה שגזל מהם, מה עלי לעשות?

תשובה: מי שגזל איזה דבר מחבירו, וחזר בתשובה, עליו להחזיר את הגזילה למי שגזל ממנו. ואם לא יחזיר את מה שגזל, אין הוא יכול לחזור בתשובה שלימה, שהרי נאמר בתורה, "וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל אוֹ אֶת הָעֹשֶׁק אֲשֶׁר עָשָׁק אוֹ אֶת הַפִּקָּדוֹן אֲשֶׁר הָפְקַד אִתּוֹ אוֹ אֶת הָאֲבֵדָה אֲשֶׁר מָצָא". מכאן שעוון הגזל הוא "לאו הניתק לעשה", שאם עבר על ה"לאו", שגזל, עליו לקיים את ה"עשה", להשיב את הגזילה אשר גזל.

ומכאן לכאורה שכאשר בא הגזלן להשיב את מה שגזל, עלינו לקבל ממנו את אשר גזל בשמחה, ולמחול לו על מה שעולל לנו כדי שיוכל לחזור בתשובה. וכבר הזכרנו כמה בעבר, שעל עברות שבין אדם לחבירו אין מוחלין לו, עד שיפייס את חבירו. ועון הגזל, בודאי גם הוא בכלל עבירות שבין אדם לחבירו, ועל כן, מלבד מה שמחוייב הגזלן להשיב את הגזילה, הוא חייב גם כן לפייס את חברו על העוול שנגרם לו.

אולם בברייתא (בפרק הגוזל דף צד ע"ב) שנינו: "גזלן הבא לעשות תשובה ולהחזיר את הגזילה, אמרו חכמים, אין מקבלין ממנו, כדי לפתוח לו פתח לדרכי תשובה". כלומר, כאשר מגיע הגזלן אל הנגזל, ואומר לו שברצונו להשיב לו את הגזילה, אין לקבל ממנו את הגזילה, כדי להקל מעליו את התשובה. שהרי כשיראה כמה קשה התשובה, שכעת עליו להחזיר סכומים גדולים לכל מי שגזל ממנו, יתרשל במצות התשובה, וישאר במרדו. לכן תקנו חכמים שאין לוקחים ממנו, בכדי שיוכל הגזלן לחזור בתשובה.

וכך אמרו בגמרא, אמר רבי יוחנן, בימי רבי (הוא רבינו יהודה הנשיא) נשנית משנה זו (גזרו גזירה זו הנזכרת בבריתא), מעשה באדם אחד שביקש לעשות תשובה, אמרה לו אשתו, ריקה (לשון גנאי), אם אתה עושה תשובה אפילו אבנט (החגורה שלך) אינו שלך! ונמנע ולא עשה תשובה. באותה שעה אמרו, הגזלנים ומלוי בריבית שהחזירו, אין מקבלין מהם, והמקבל מהם, אין רוח חכמים נוחה הימנו.

ומה שאמרו "אין רוח חכמים נוחה הימנו", פירשו רש"י והנמוקי יוסף, "אין רוח חכמה וחסידות בקרבו".

ומכאן למדנו, שאין לקבל מהגזלן את מה שגזל, שהרי מתוך כך עלול הוא לבא לידי התרשלות בחזרתו בתשובה. אולם יש כמה פרטי דינים בענין זה לענין מעשה, כי לא בכל מקרה יש להנמע מנטילת הגזילה, ונבאר כל זאת ברצות ה' בהמשך הדברים.

שאלות ותשובות על ההלכה

לא שילמתי על ניסוחה באוטובוס איך עושים תשובה ? א' אלול תשפ"א / 9 באוגוסט 2021

פשוט עולים לאוטובוס ומשלמים פעמיים. תבורכו,

שלום רב!
רציתי לשאול מה אני עושה במקרה שקראתי מכתב אישי של חבר בלא ידיעתו ואני ממש מתחרט ורוצה לחזור בתושבה על כך?
אם אבקש את סליחתו המצב יהיה לא נעים לשתי הצדדים והחבר יכול להיפגע מזה מאווד
תודה רבה !!!!!!!!! י"ט סיון תשפ"א / 30 במאי 2021

אם כך, עדיף שלא יבקש מחילה. ואם אפשר, בערב כיפור יבקש ממנו מחילה כללית אם פגע בו. בלי לפרט. תבורכו,

מה קורא במקרה של פושט רגל, שברור ואין ביכולתו לפצות או להחזיר לבנקים ולאנושים את חובותיו? וניגרמו לו לרוב בתום לב. כ' טבת תשע"א / 27 בדצמבר 2010

שלום רב!

מי שפשט רגל, או כל אדם אחר שאינו יכול להחזיר חובות, עליו לעשות ככל יכלתו להחזיר את החובות, ובאם אינו יכול להחזירם, וגם אינו יכול לפצות את מי שניזוק, הרי הוא אנוס, ומכיון שעשה תשובה שלימה, ואין ביכלתו לעשות יותר, הוא פטור, עד שירויח לו ה', ויוכל להחזיר בעזרת ה'.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

ואם הגוזל לא זוכר את כל הגזילות שלו, כיצד עליו לנהוג? כ' טבת תשע"א / 27 בדצמבר 2010

שלום רב!

אם אינו יודע ממי גזל, עליו לממן צרכי ציבור, כגון בתי כנסיות וכדומה, שיש תקוה שהניזוקים יהנו ממה שפעל, ובזה יכופר לו.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה


הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה

"פת הבאה בכסנין"

ברכת הפת הפת, ברכתה "המוציא לחם מן הארץ". והכוונה בזה ללחם הנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, שהם חיטה, שעורה, שבולת שועל, שיפון, וכוסמין. שכולם בכלל חיטה ושעורה. כי הכוסמין ושבולת שועל הם מינים שונים של חיטה, והשיפון הוא מין שעורה. (כמו שפירש רש"י בברכות מד.). אולם לעתים משתנה ברכת הפת, ואנ......

לקריאת ההלכה