הלכה ליום ראשון ז' שבט תש"פ 2 בפברואר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אידה דורי בת חנינה ז"ל

שהיום יום השנה השמינית לפטירתה
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנה

איפור וסירוק בשבת

צביעת הפנים בשבת
בדברינו בשבוע שעבר, הזכרנו שאסור לצבוע את הפנים בשבת. וביארנו שלדעת הרמב"ם אין בדבר איסור מן התורה, אלא מדרבנן בלבד. וכן אנו תופסים להלכה, כדברי הרמב"ם, שאשה הצובעת את פניה או את שפתיה בצבע בשבת, (כמו שנאמר בשיר השירים "כחוט השני שפתותיך"), עוברת על איסור צביעה מדרבנן. ואם היא משתמשת במשחה, יש אופנים שהיא עלולה להכשל גם במלאכת "ממרח". ולכן יש להזהר בדבר, שלא תתאפר אשה בשבת אלא באופן המותר כמו שנבאר.

וכן במסכת שבת (דף צה.) שנינו בברייתא, רבי שמעון בן אלעזר אומר משום (בשם) רבי אליעזר, אשה לא תעביר סרק על פניה בשבת מפני שצובעת. ופירש רש"י, סרק הוא צבע אדום שעשוי להאדים הפנים. ומבואר שמכיון שיש איסור לצבוע בשבת, הוא הדין שאסור לאשה לצבוע פניה בשבת. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סי' שג סעיף כה): "אסור לאשה שתעביר בשבת סרק על פניה משום איסור צובע, ומטעם זה אסורה לכחול עיניה בשבת". ועל פי פסק מרן השלחן ערוך, ברור הדבר שאסור גם כן להשתמש בשבת בשפתון (ליפסטיק) המיועד לאודם השפתיים, משום איסור צובע. ולכאורה הוא הדין גם כן שיש לאסור נתינת אבקת פודרא על הפנים בשבת, שהרי זה דומה לאיסור העברת סרק על הפנים.

פיזור אבקה יבשה על הפנים
ורבותינו האחרונים האריכו בנדונינו, זה אומר בכה וזה אומר בכה. ומרן פוסק הדור רבינו עובדיה יוסף זצ"ל כתב (בשו"ת יביע אומר ח"ו סי' לז), שלענין אבקת "פודרא" יש מקום להקל, משום שנתינת הסרק שאמרו בגמרא שהיא אסורה בשבת, היא צביעה ממש על הפנים, אבל אבקת פודרא שאינה נדבקת ממש על גבי העור, ואחרי זמן מה היא מתנדפת, כעין אבקת "טאלק", אינה נחשבת צביעה כלל, ויש להקל להשתמש בה בשבת. וכן פסק הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל.

אבקה המעורבת עם משחה
אולם ברור שכל זה נכון דוקא לגבי אבקת פודרא שאינה אלא אבקה יבשה בלבד, אבל אם מעורב בה משחה או קרם, אסור להשתמש בה בשבת שהרי זה כצובע. וכן פסק גם הגאון רבי אברהם חיים נאה ז"ל בספרו קצות השולחן. וכן הדין לגבי שאר עניני איפור, שאם אינם אלא אבקה יבשה בלבד מותר להשתמש בהם בשבת.

ומזמן כאשר דיברנו בענין איפור בשבת, העירו לנו בצדק, שבדרך כלל רוב סוגי האבקות לאיפור הנשים, מעורבות עם חומרים משחתיים שמדביקים את האבקה, ובחומרים כאלה בודאי שאין להשתמש בשבת.

פיזור פודרה על גבי ה"מייק אפ"
והנה מבואר גם כן שיש איסור למרוח בשבת "מייק אפ" על הפנים, שהרי זה ממש כדין נתינת סרק על הפנים בשבת. ולכן גם אסור לפזר אבקת פודרא על גבי ה"מייק אפ" אף על פי שהמייק אפ נמרח על הפנים מערב שבת, משום שבעזרת המייק אפ נדבקת אבקת הפודרא לפנים, והרי זה דומה ממש למי שמשתמשת באבקת פודרא שמעורבת בה משחה, שהשימוש בה אסור בשבת.

וכאן המקום להזכיר, שאסור מן הדין לאשה למרוח "לאקה" על צפורניה בשבת. וכמו כן אסור להוריד את הלאק בשבת.

מה לעשות?
כל אשה שיש יראת שמים בלבה, תזהר שלא להתאפר בשבת. ואפילו אם יש עליה לחץ גדול לעשות כן, תזהר שלא להכשל חס ושלום בחילול שבת. ואם יש צורך בדבר, הרי תוכל בזמנינו להשתמש באיפור "עמיד" שמחזיק מעמד מערב שבת (לפני כניסת השבת) לכל השבת. וכן הדין לגבי סירוק השיער בשבת. שהדבר ברור שעל פי ההלכה אסור לאשה להסתרק במברשת או מסרק בשבת, שדבר זה גורם לתלישת שיער. וכאשר היה מרן זצ"ל מדריך תלמידים צעירים לחזקם בתורה ויראה לפני כשבעים שנה, היה מדריך אותם לפני נשואיהם, שילמדו את הכלה שלהם את האיסור להסתרק בשבת. ומאותם נשים צדקניות יצאו תלמידי חכמים הגונים ויקרים, שמאירים היום את שמי העולם בתורתם ובמעשיהם.

שאלות ותשובות על ההלכה

כבוד הרב שלום רב,
רציתי לדעת לעניין איפור בשבת. אם התאפרתי לפני כניסת השבת ובשישי בערב אני רוצה להורידו על ידי מים וסבון בלבד ללא שימוש במגבונים.
האם מותר להסירו?
תודה רבה. ז' סיון תשפ"ב / 6 ביוני 2022

להסיר איפור, מותר. תבורכו,

האם מותר לסיים עיפרון בעיניים? זה יורד לי כל שלוש שעות מהעיניים ט' שבט תשפ"א / 22 בינואר 2021

אף על פי שהוא דבר שאינו מתקיים לזמן ממושך, אסור להשתמש בו בשבת. שסוף סוף יש כאן צביעה ממש. ויש להשתמש בעיפרון עמיד לפני כניסת השבת. 

היסתרקות בשבת:
שלום רב, רציתי לשאול לגבי סירוק השיער בשבת במברשת רכה (שאינו פ"ר שיסיר שיער),
שהמשנ"ב כ' לאסור משום עובדין דחול, וכתב שצריך לייחד אחת לשבת.
האם הייחוד הזה מספיק במברשת בצבע שונה מהמסרק של יום חול, או שצריך גם שינוי בחפץ עצמו(כך שמעתי מהר' גלבר - מחבר אורחות שבת).
רציתי לדעת מה דעת מרן בזה?
בתודה מראש י"ט טבת תשפ"א / 3 בינואר 2021

מנהג הספרדים שאין צריך ליחד מברשת. רק האשכנזים נוהגים חומרא בזה. (אור ציון פמ"ג ס"ג).

האם מותר בשבת להשתמש בפודרה אבקתית טבעית עם גוון שונה מהעור או בגוון עור כהה ממני? י"ג סיון תש"פ / 5 ביוני 2020

אם היא אינה מרוחה במשחה שמדביקה אותה, אלא היא יבשה לגמרי (כמו טאלק), מותר. אבל אם יש בה חומר משחתי שגורם לה להדבק, אסור.

האם הרב עובדיה התיר לשים איפור בצורה מדוייקת בשבת (כמובן אבקתי עם הכשר), הכוונה לדברים ש״מציירים״ איתם על הפנים כמו אייליינר ואודם אבקתיים? כ"ח שבט תשע"ט / 3 בפברואר 2019

אין שום היתר להתאפר בשבת, אלא עם אבקה ממש, כמו אבקת פודרה שאין בה בכלל קרם, שהיא מתנדפת אחרי זמן מה, כמין "טאלק". אבל דברים שנשארים על הפנים שיש בהם חומרים המדביקים אותם, אסור להשתמש בהם בשבת.

שמעתי שיש כזה דבר איפור שמותר בשבת, והשאלה האם זה נכון וכן אם מה שמותר זה בדיעבד? ג' תשרי תשע"ט / 12 בספטמבר 2018

איפור שמותר בשבת, הוא איפור אבקתי, שאין בו משחה או דבק, אלא אבקה בלבד. ואפשר להשתמש בו בשבת. או להשתמש באיפור עמיד מערב שבת.

מאיזה טעם יהיה אסור להוריד את הלאקה מהצפורניים? למה שזה לא יחשב כמסלק ליכלוך מהידים שמותר?
ואם נאמר שהאיסור מטעם מוחק, אז בכל פעם שמנקים את הידיים מליכלוך הדבוק בהם, נאסור מדין מוחק?
ומה גם שאין כאן צורת אותיות וכדומה שנחשיב נקיון זה כמוחק? ט"ו אייר תשע"ב / 7 במאי 2012

הטעם שאין להסיר לאקה מהצפרניים, משום שהלאקה היא צביעה מכוונת, בצורה אומנותית, כמו ציור, ולכן בעשייתה יש איסור, ובמחיקתה יש איסור, משום שזה נחשב למחיקה על מנת לכתוב. שהדבר אסור בהחלט. ואין זה דומה ללכלוך, שמותר להסירו, שאינו מתכוין לנקות את ידיו כדי ללכלכן שוב.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה