הלכה ליום ראשון כ"ט ניסן תשפ"ה 27 באפריל 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

חביב גבאי בן זהרה ז"ל וגאולה גבאי בת חיריה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה. וגם ההלכה מוקדשת לשמירה על עם ישראל.

הוקדש על ידי

משפחתם האוהבת

המחלל את התורה

בימי ספירת העומר, מנהג ישראל קדושים, ובפרט אצל הספרדים ובני עדות המזרח, שהרבנים היו דורשים בפרקי אבות בין תפילת מנחה לתפילת ערבית בבית הכנסת. וכזה היה מנהגו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שבכל יום היה דורש במשך שעה אחת בפרקי אבות. וכן הורה לנו לעשות ב"הלכה יומית", שאף על פי שאין ערוך לדברי הלכה, מכל מקום גם עלינו חובה מפעם לפעם לכתוב דברי מוסר, ובפרט בפרקי אבות. ונשתדל בעזרת ה' לשלב בזה גם ענינים שהם הלכה למעשה.

והיום ומחר נאמר דברים ששמענו ממרן זצ"ל שאמר אותם בימי ספירת העומר.

שנינו בפרקי אבות (פרק רביעי):

"רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל הַמְּכַבֵּד אֶת הַתּוֹרָה, גּוּפוֹ מְכֻבָּד עַל הַבְּרִיּוֹת. וְכָל הַמְּחַלֵּל אֶת הַתּוֹרָה, גּוּפוֹ מְחֻלָּל עַל הַבְּרִיוֹת".

רבי יוסי, היה מבני רכב, מצאצאיו של יהונדב בן רכב, שצוה על כל זרעו אחריו, שלא ישתו יין בכלל. וכל צאצאיו שהיו מכבדים אותו מאד, נזהרו במצוותו. ועליהם התנבא ירמיהו הנביא כמה נבואות טובות, מפני שהיו אנשים צדיקים.

אמרו רבותינו על רבי יוסי, "רבי יוסי – נימוקו עמו", כלומר, מכיון שהיה ההגיון של רבי יוסי ישר מאד, והיו לו תמיד נימוקים חזקים לפסקיו, לכן קבעו הלכה כמותו. ואפילו כשהוא חולק על חבריו, שהיו גדולי התנאים: רבי שמעון, רבי יהודה, רבי מאיר ורבי אלעזר. בכל זאת, הלכה כמו רבי יוסי, מרוב חכמתו.

ומספרים רבותינו, שרבי יוסי נקלע לצרה גדולה. הוא לא זכה לאשה טובה כל כך, והיא היתה מזלזלת בו מאד. רצה רבי יוסי לגרש את אשתו, ולישא אשה אחרת, אך הוא לא היה יכול, מפני שבחתונתם, הוא התחייב לשלם לה סכום עצום בכתובתה, ולא היתה לו אפשרות לשלם סכום כזה. ראה רבי אלעזר בן עזריה, שהיה עשיר, את צרתו של רבי יוסי, ונחלץ לעזרתו, הוא נתן בידו הלוואה, כדי שיוכל לשלם לאשתו את כתובתה, ולהתחיל חיים חדשים. וכך אמנם היה, גירש רבי יוסי את אשתו, ונשא אשה אחרת. וגם אשתו הראשונה, הלכה ונישאה לאיש אחד, שהיה עני מרוד, ועיור בשתי עיניו.

לפרנסתם, היו העני ואשתו החדשה, שהיתה קודם לכן אשת רבי יוסי, מסתובבים בדרכים, ומקבצים נדבות. דופקים על פתחי נדיבים, שיואילו לתת בידיהם כמה פרוטות. פעם אחת, בלכתם בדרכים, ביקש העני להכנס לרחוב אחד, שדרו בו אנשים מכובדים. אך האשה סירבה בתוקף להכנס לשם, שאל אותה בעלה, מדוע את מסרבת, והיא השיבה, שמאחר ובעלה הקודם, רבי יוסי, מתגורר באותו רחוב, היא לא מוכנה להכנס לשם, שלא יראה את מצבה העגום. כעס העני על אשתו, והכה אותה ברחובה של עיר, והאשה מצידה גם כן השיבה לו, כך שנוצר מעמד של בזיון גדול.

באותה שעה, עבר שם רבי יוסי, וראה כל מה שאירע. אמר בלבו, הלא הנביא ישעיה מצווה עלינו: "וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם", אסור לי להתעלם מצרתה של גרושתי! נכון שכעת אנו לא נשואים, אבל סוף סוף, היא היתה אשתי, עצמי ובשרי, ואיך אוכל להתעלם ממנה?

שלח רבי יוסי שליחים, והיה מפרנס את אותה אשה ואת בעלה, מידי שבוע בשבוע, היה שולח להם ממש את כל פרנסתם, כדי שיחיו כמה שניתן, חיים של שלום ושלוה.

נתבונן! הרי מדובר כאן באשה שציערה את רבי יוסי מאד! זלזלה ופגעה בו! ובכל זאת, לא זנח אותה רבי יוסי, הוא המשיך ודאג לה כל ימי חייה כדי שלא תתבייש.

מי שפוגע בתלמידי חכמים, סופו שהוא בעצמו יגיע לידי בזיון. כך מלמדנו רבי יוסי, "כל המכבד את התורה, גופו מכובד על הבריות, וכל המחלל את התורה, גופו מחולל על הבריות".

ומה הכוונה לכבד את התורה? יש כאן שתי משמעויות:

האחת, התורה עצמה, שאם ספר תורה עובר, יש לעמוד בפניו, כמו שאמרו רבותינו (קדושין לג.): "מפני לומדיה עומדים, מפניה לא כל שכן?", כלומר, חובה לעמוד במקום שעובר שם ספר תורה.

וכן מי שיושב על ספסל, ועל אותו ספסל מונח ספר תורה, עליו לקום מיד. ולא רק ספר תורה, אלא אפילו ספר תלמוד וכל ספרי הקודש, אם אדם יושב על ספסל, ורואה שמונח שם ספר כזה, עליו להזהר ולקום ולהניח את הספר במקום גבוה יותר. זה כבוד התורה. (אנו אומרים ממש כדברי מרן זצ"ל, שאמר שיש להחמיר בזה גם לגבי ספרי קודש).

והמשמעות השנייה, היא כבוד תלמידי חכמים, שמלאים בתורה, ויש לכבדם. גם זה בבחינת "כבוד התורה". וכל המכבד את התורה, גופו מכובד על הבריות.

ומי שמחלל את התורה, הכוונה לאדם שלא נוהג כבוד בתורה.

מספר רבינו החפץ חיים:

היה אדם אחד, שהיתה לו ספריה נאה בביתו, מלאה ספרי קודש. והיו לו ילדים קטנים, והוא היה מושיב אותם על "סיר", מול הספרים. (לעשות שם את צרכיהם). כתוב בשלחן ערוך שזה אסור, והוא היה מזלזל ונוהג זלזול בספרים. אמר החפץ חיים, שלא עברו ימים, עד שאותו אדם מת, וגויים ביזו את גופתו!

אנו למדים כמה חמורים הדברים, וכמה יש לנהוג כבוד בספרי הקודש!

וזכור לנו אצל מרן הסבא זצ"ל, איך שהיתה הרבנית נוהגת בכבוד בספריו הקדושים, ופעם כשנכנסו גנבים לבתי השכנים בשעה שבני הבית היו שם, פחדו ילדיה מאד, אמרה להם, "בית מלא ספרים, אין לכם מה לפחד"!

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה