הלכה ליום שלישי ט"ז אלול תשפ"ה 9 בספטמבר 2025

שאלה: אלו הנוהגים להפריש בכל חודש מעשר כספים, האם יכולים לנכות מסכום המעשר דמי פרנסת בניהם ובנותיהם אשר עמם בבית?

תשובה: ביארנו שיש מצוה לתת מעשר כספים, עשירית מהממון לצדקה. וכעת לענין השאלה, אודות אלו הנוהגים לתת בכל חודש מעשר כספים מכל הרוחים שלהם, האם הם רשאים לנכות מהמעשר את הוצאות כלכלת בניהם ובנותיהם הגדולים אשר בבית.

והנה שורש השאלה, הוא לפי מה שמבואר בגמרא ובפוסקים, כי מצד הדין אין חיוב על האדם לזון את בניו ובנותיו שהם יותר מגיל שש שנים, ואין החיוב לזון את בניו מעל גיל זה, אלא מדין צדקה, כי הקרוב קרוב קודם, והואיל וכל אדם חייב במצוות צדקה, ממילא עליו לזון את בניו ובנותיו. אך אם אין לו במה לזון אותם, אינו חייב במזונותיהם מן הדין.

ולפיכך אמרו בגמרא במסכת כתובות (דף נ.), על מה שנאמר בתהלים "אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת", וכי אפשר לעשות צדקה בכל רגע ורגע?, אלא דרשו רבותינו שבעיר יבנה, זה הזן את בניו ובנותיו שהם קטנים. כלומר, מי שזן את בניו ובנותיו הקטנים שהם מעל גיל שש שנים, אף שאינו חייב מן הדין לזונם, הרי הוא מקיים מצוות צדקה בכך שהוא זן אותם. וכן כתב רבינו הרמב"ם (פ"י מה' מתנות עניים), שהנותן מזונות בניו ובנותיו שאינו  חייב מן הדין במזונותיהם, כדי ללמד אותם תורה ולהדריכם בדרך ישרה, הרי זה בכלל מצוות צדקה.

ולכן כתב המהר"ם מרוטנבורג בתשובה, שיש להקל גם כן לענין מעשר כספים, שיהא רשאי כל אדם לנכות את הוצאות בניו ובנותיו שהם מעל גיל שש, שהרי הוא מקיים בזה מצוות צדקה. ואף שהגאון חיד"א כתב לחלוק על המהר"ם מרוטנבורג, משום שעל פי הקבלה יש חיוב גמור במצוות מעשר כספים דווקא. ועוד שמבואר בפוסקים שדוקא מצוה שלא היתה יכולת לקיימה מבלעדי מצוות מעשר, מותר לקיימה ממעות מעשר, אבל דבר שהיה נעשה גם בלאו הכי, כגון מזונות בניו ובנותיו, אין להשתמש במעות מעשר לצורך אותו הדבר. אולם מרן הרב זצוק"ל כתב לחלוק על דברי הגאון חיד"א בזה, והעלה שהעיקר להלכה כדעת המהר"ם מרוטנבורג, שמותר להשתמש במעות מעשר לצורך מזונות בניו ובנותיו, ואף שכיום על פי תקנות הרבנות הראשית לישראל חייב כל אדם לזון את ילדיו עד גיל חמש עשרה שנים, מכל מקום אין זה מונע ממנו לתת מעות אלו ממעות מעשר. אולם מי שנהג כבר לתת מעשר כספים, נכון שיעשה "התרת נדרים" בפני שלשה על מה שנהג עד כה שלא להשתמש במעות אלו לצורך מזונות ילדיו, ומעתה ואילך יתנה בפירוש שהוא נותן ממעות מעשר גם לצרכים אלו.

ולסיכום, הנוהג לתת מעשר כספים, רשאי לנכות מדמי המעשר את הוצאות בניו ובנותיו שהם למעלה מגיל שש שנים. ומכל מקום מי שנהג עד כה לתת מעשר כספים אך ורק לענינים אחרים, מה טוב שיעשה התרת נדרים על מה שנהג עד כה לתת מעשר לצדקה ממש, ומעתה יוכל לתת ממעות המעשר לצרכי ילדיו. ופשוט שכל זה הוא דוקא במי שמחנך את ילדיו על ברכי התורה ממש, שאז יש מקום לומר שמקיים בזה מצוות צדקה, אבל אם בניו לומדים במוסדות שאינם של תורה וכיוצא בזה, אי אפשר להחשיב הוצאה כזו כמצוות צדקה כלל.

ומי שחננו ה' ויש לו לתת מעות לצדקה מלבד הוצאות בני ביתו, יאחז צדיק דרכו לתת כל המעשר לעניים ולאביונים ולעמלי תורה ולישיבות הקדושות. ועץ חיים היא למחזיקים בה ותמכיה מאושר.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום הרב,
אם אני נותן כסף כל חודש בל''נ לבנים ובנות הנשואים שלי שברוך השם לומדי תורה הכוללים (בנים וחתנים), האם זה נחשב למעשר כספים? ואם הסכום שאני נותן להם הוא כבר מעבר למעשר כספים, האם אני חייב לתת למוסדות אחרים וא''כ מה האחוז לחלוקה בין המשפחה למוסדות.
תודה רבה מראש ט"ו סיון תשפ"ב / 14 ביוני 2022

אם הם זקוקים לכסף (ומן הסתם זה המצב), יכול לתת להם, ואדרבה, עניי עירך קודמים. ומבשרך אל תתעלם. לגבי אם נכון לתת גם למקומות אחרים, לעניות דעתי נראה שכדאי שיתן איזה סכום גם לאחרים, ואין בזה שיעור כמה, אלא לפי ראות עיניו. תבורך מפי עליון,

האם מותר לתת מכספי מעשר לכתיבת ספר תורה? ל' סיון תשפ"א / 10 ביוני 2021

שלום וברכה,


נראה לעניות דעתי, שכיון שכל אדם מצווה על כתיבת ספר תורה, למרות שהאחרונים מצאו כמה צדדי קולא למה לא נוהגים בזה כולם, אבל אדם שרוצה לקיים מצוה זו, נראה שלא יקיים אותה בכספי מעשר, שהרי כל מצוה שאדם חייב בה, צריך לעשותה מכספי חולין, כמו קניית אתרוג וכדומה.
תשובת הגאון רבי גד יזדי שליט"א

בברכת התורה
גד יזדי

שלום . ברשות הרב כמה שאלות לגבי מעשר כספים ..
1.אם קיבלתי 4000 שקל ונתתי פחות מ400 שקל והתכוונתי למצות מעשר כספים . האם זה עלה לי למצות מעשר שעליה נאמר שמביאה עשירות או שעלתה לי רק מצות צדקה ?
2.אם אני כבר מקיים את מצות מעשר כמה חודשים ולא אמרתי "בלי נדר" האם אני עדיין יכול להגיד "בלי נדר" ולהתנות שאם אין לי כסף אז אשתמש במעשר לדברים אחרים?
3.אם קיבלתי משכורת בסכום שהוא לא עגול כגון 1543.20 האם בשביל לקיים מעשר כספים אני צריך לתת במדויק ? ( הכוונה לגבי ההבטחה של העשירות האם זה יתפוס או לא ...) כ"ג תמוז תש"פ / 15 ביולי 2020

מצוות צדקה סגולותיה רבות, אבל מה שאמרו עשר כדי שתתעשר, הוא רק כשנותן מעשר ממש.

 

יש לתת מעשר לכל הפחות, אבל יכול לתת יותר, לדוגמא כשהסכום לא עגול.

אם רצונך לבטל את מה שנהגת, ואתה דחוק בממון וכדומה, צריך שיעשו התרת נדרים. 

שאלה: אם אדם משתכר כ- 2000 ש"ח בחודש שזה גם עלות השכ"ד שלו האם יש עליו לעשר 200 ש"ח ולהפוך לבעל חוב או שלא?
מה קורה שהמצב הכלכלי לא טוב בכלל האם על הבעל לעשר כספים? זאת אומרת לתת מזון לאחרים כאשר בביתו אין? או שיכול לכוון אישתו כעניי ביתו? י"ח כסלו תש"ע / 5 בדצמבר 2009

שלום רב!
אדם שאין לו די כסף בכדי לכלכל את בני ביתו, לתת להם מזון וצידה ומגורים, אינו צריך להפריש מעשר כספים.
וכבר נתבאר עיקר הדין לגבי נתינת מעשר כספים לבני הבית בהלכה המצורפת לשאלה

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה


לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה