הלכה ליום חמישי ט"ו חשון תשפ"ו 6 בנובמבר 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שולמית בת סימי ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בניה ובנותיה שיחיו

הדחת כלים שאולי יהיה בהם צורך

שאלה: כלים שאין בהם צורך בשבת. אולם יתכן ויהיה בהם צורך, האם מותר לשוטפם בשבת?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין, שאין להדיח (לשטוף) כלים בשבת, כאשר אין בהם צורך ליום השבת עצמו. ושורש האיסור בזה, משום שאין להכין משבת ליום חול. וטעם האיסור, משום שאסור שיטרח אדם בשבת, עבור דבר שאינו לצורך השבת עצמה. ועתה לנדון השאלה:

כבר כתבנו, שמבואר במסכת שבת, שמותר לשטוף אפילו בשבת בצהריים, כלים המיועדים לשתיה. משום שאין לשתיה זמן קבוע (להבדיל מסעודה, שבדרך כלל אחר סעודה שלישית, שוב לא אוכלים).

ומשמעות הדברים, שאף על פי שאין הדבר ברור שיהיה צורך בכלי השתיה, מכל מקום, הואיל ויתכן שיהיה בהם שימוש, מותר לשטוף אותם בשבת.

ומעתה כלים שהתלכלכו בשבת, ויש סבירות שיהיה בהם צורך לשבת, מותר לשוטפם, אף על פי שהדבר לא ברור שאמנם יהיה בהם צורך.

והגאון המשנה ברורה כתב, שכל שידוע שלא יהיה צורך בכלים, אפילו הם מיועדים לשתיה, אסור לשטוף אותם. ואמנם כן הדבר, שאם ידוע בבירור שלא יהיה צורך בכלים, כגון לאחר שקיעת החמה, שאז כבר אסור לשתות עד ההבדלה, אז בודאי אסור לשוטפם, אפילו אם הם מיועדים לשתיה.

אבל אם אין הדבר ברור לגמרי, כתב הגאון רבי ישראל יעקב פישר זצ"ל, בספרו אבן ישראל (ח"ח סימן לב), שכל שיש אפשרות שיהיה צורך בכלים, כגון לצורך אורחים שיקלעו לביתו וכדומה, מותר לשוטפם בשבת. והביא דבריו מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל.

ולכן לסיכום: המיקלים לשטוף כלים בשבת, אף על פי שאין הדבר ברור שיהיה בהם צורך, יש להם על מה שיסמוכו. אבל שטיפת קערות וסירים שבודאי לא יהיה בהם צורך בשבת, וכן שטיפת כלים סמוך לשקיעת החמה במוצאי שבת, בודאי היא אסורה מן הדין.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר בשבת, להכניס צלחות אחרי אכילה, למדיח כלים, שיופעל במוצאי שבת או יום ראשון? כ"ה אייר תשע"ו / 2 ביוני 2016

אם לא נעשית שום פעולה חשמלית, מותר.

אמנם לא הבנתי הרי גם לאחר השקיעה מותר לשתות מים לפני הבדלה, ואם כן שמא יהיה מותר תמיד לשטוף את הכוסות אפי׳ לאחר השקיעה ולאחר סעודה שלישית? י"ז סיון תשע"ב / 7 ביוני 2012

אמנם, אותם הנוהגים להקל בדבר ולשתות מים קודם ההבדלה, כדעת מרן השלחן ערוך, בודאי שרשאים הם לשטוף את הכוסות וכדומה. אך רוב העולם נוהגים להחמיר בדבר, משום שחוששים בזה לדעת הגאונים והמקובלים המחמירים בדבר, ולאותם המחמירים, אסור לשטוף כוסות, הואיל ובודאי לא ישתמשו בהם.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה