הלכה ליום רביעי י"ד חשון תשפ"ו 5 בנובמבר 2025

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

ליהודה בן שרה בתושח"י

ה' ישלח דברו וירפאהו רפואה שלימה במהרה

הוקדש על ידי

אחיו

שטיפת כלים בליל שבת, ושפיכת מים על כלים מלוכלכים

שאלה: כאשר מסיימים את הסעודה בליל שבת, האם מותר לשטוף מיד את הכלים לצורך סעודת הבוקר, או שאין לעשות כן עד הבוקר, בסמוך לסעודה?
והאם מותר לשים מים בכלים מלוכלכים, כדי שיהיה קל יותר לשטוף אותם אחר השבת?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין, שאין להדיח (לשטוף) כלים בשבת, כאשר אין בהם צורך ליום השבת עצמו. ושורש האיסור בזה, משום שאין להכין משבת ליום חול. וטעם האיסור, משום שאסור שיטרח אדם בשבת, עבור דבר שאינו לצורך השבת עצמה. ועתה לנדון השאלה:

בתלמוד ירושלמי (שבת סוף פט"ו) תניא: מדיחין כוסות וקערות בליל שבת לשחרית. ומשמעות דברי הירושלמי, שמותר לעשות כן מיד בליל שבת, שהרי אמרו שמותר להדיח "מלילי שבת לשחרית". כלומר, מיד עם סיום סעודת הערב, מותר לשטוף את הכלים לצורך הבוקר. וכן פסקו האליה רבה, והעולת שבת. ועוד. וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל.

ולגבי השאלה השניה. האם מותר לשים מים בכלים מלוכלכים (שאין בהם צורך ליום השבת), כדי שיהיה קל יותר לשוטפם במוצאי שבת.

הנה לכאורה נראה לאסור בזה, משום שעל ידי המים, הוא מכין משבת לחול. אולם מרן רבינו זצ"ל כתב, שנראה ששטיפה על ידי מים בלבד, בלא שפשוף, אינה טרחה כלל, ולא אסרו רבותינו אלא שטיפה שיש עמה טורח, אבל שטיפה במעט מים אין הדבר ברור שהיא נחשבת לשטיפה האסורה. ולפיכך כתב, שעל כל פנים מותר לשפוך מים לתוך קדירה (סיר) שנדבקו בה שיירי מאכל, בכדי שלא יהיה קשה לנקותה אחר כך במוצאי שבת.

ולסיכום: מותר לשטוף את הכלים בליל שבת, מיד לאחר הסעודה. שכל שעושים כן לצורך השבת, מותר.

מותר לשפוך מים על קערות וסירים, כדי ששיירי המאכל לא ידבקו בהם. ואף שעושה כן בכדי שלאחר השבת יהיה קל יותר לשטוף את הכלים, מכל מקום אין בדבר איסור.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לשטוף כלים לאחר סעודה שלישית ? ..אם צריך חלק מהם לשימוש שעדיין שבת ?? כ"ו טבת תשפ"א / 10 בינואר 2021

יתבאר בעזרת ה' בהמשך, שהעיקר להלכה שיש להקל בזה. 

שלום רב, האם במנחה יש לומר עלינו לשבח? תודה כ"ו טבת תשפ"א / 10 בינואר 2021

כן, גם אחרי תפילת מנחה וגם אחרי תפילת ערבית אומרים עלינו לשבח. 

המדיח כלים שלנו יכול להפעיל בה שעה שה אנו רשמים בה ראש ערב שבת ( לפני כניסת שבת) לדוגמה אנו רשומים ש יפעיל לבד בה שעה 23:30 ליל שבת. האם זה מותר ? כ"ו טבת תשפ"א / 10 בינואר 2021

למנהג האשכנזים בודאי שאסור. וגם למנהג הספרדים השיב לי מרן זצ"ל להחמיר.   

שלום
כתבתם כי " מותר לשפוך מים על קערות וסירים, כדי ששיירי המאכל לא ידבקו בהם. ואף שעושה כן בכדי שלאחר השבת יהיה קל יותר לשטוף את הכלים, מכל מקום אין בדבר איסור."
שאלתי : האם אין בכך ברירה באמצעות כלי ?
האם אין בכך הכנה מקודש לחול ?
בברכה ותודה מראש ,יגאל כ"ו טבת תשפ"א / 10 בינואר 2021

ברירה אין בזה, כי אנו בורר כלום. ולגבי הכנה, נבאר את הדברים בעזרת ה' בהמשך, שאין בזה איסור הכנה. 

האם מותר לשטוף כוסות בשבת, כמות גדולה שמן הסתם לא נצטרך את רובן להמשך השבת?
תודה רבה ו' טבת תשפ"א / 21 בדצמבר 2020

מותר כל שיש סיכוי שישתמשו בהן. וכפי הנראה מהשאלה, גם במקרה שלכם יש להקל.

האם מותר לפנות את השלחן לאחר סעודה שנייה (בשעות הבוקר), כאשר סעודה שלישית אוכלים בבית אחר? כ"ג אייר תשע"ו / 31 במאי 2016

אם יש צורך בדבר, כי אין זה כבוד שבת שישאר השלחן מפוזר, מותר לעשות כן.

8 ההלכות הפופולריות

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה


לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה