הלכה ליום חמישי י' סיון תשפ"ב 9 ביוני 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יוסף בן דינה וניסן ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

הבנים

מליחת ירקות בשבת

בהלכה הקודמת הזכרנו את האיסור "לכבוש כבשים", כלומר, להכין "חמוצים" מירקות בשבת, משום ש"כבוש, הרי הוא כמבושל", וכשם שאסור לבשל בשבת, כן אסור לכבוש ירקות וכדומה בשבת.

מליחת צנון, בצל ושום
מלבד האיסור לכבוש כבשים בשבת, אסרו רבותינו לעשות דבר שנראה ככבישת כבשים בשבת. ולכן אסור למלוח בשבת כמה חתיכות של צנון או שום או בצל יחד, כיון שיש רגילות לכובשן במלח, והמליחה מחלישה את כח החריפות שלהן. אבל מותר לטבל במלח חתיכה אחת של בצל, ולאכלה מיד, שניכר שאינו עושה כן כדי לכובשה, אלא לאכילה בלבד.

מליחת סלאט ירקות
ומכאן למד רב אחד ז"ל, שאסור למלוח בשבת סלאט שיש בתוכו עגבניות, משום שהרי זה דומה לכובש כבשים, שאסור בשבת. והביא שכן פסק בספר כף החיים (סימן שכא ס"ק יט).

אולם האמת שמן הדין יש להקל בזה, משום שהעגבניות שבסלאט, אין רגילות כלל וכלל לכובשן, וניכרים הדברים, שהמולח את העגבניות אינו עושה כן כדי לכבוש אותן, אלא כדי לתת בהם טעם טוב. ואף לדברי המחמירים בזה, אם אחרי שמפזר מלח על גבי הסלאט, שופך עליהן מיץ לימון או שמן, המחלישים את כח המלח, אין בדבר איסור לכל הדעות.

וכתב מרן רבינו זצ"ל, (בספרו חזון עובדיה ח"ד עמוד תנז), שהמחמירים לעשות כן, לשפוך שמן או מיץ לימון על המלח, תבא עליהם ברכת טוב. אולם מעיקר הדין יש להקל בזה, כמבואר. ואפילו כשמעורב בסלאט מלפפונים, שהדרך לכובשן, גם כן מותר לעשות כן, מכמה וכמה טעמים.

פיזור סוכר על גבי פירות
עוד נחלקו גדולי דורינו, אם מותר לפזר בשבת סוכר על גבי תותים ושאר פירות, כאשר ידוע שהסוכר גורם לשינוי בפירות, כעין כבישה. ובפרט שכיום נוהגים לכבוש פירות בסוכר בקופסאות שימורים. ואם כן לכאורה יש מקום לדון ולהחמיר בזה.

אך להלכה כתב מרן רבינו זצ"ל (שם, עמוד תנז), שהדבר מותר, (כל שעושה כן על מנת לאכול ביום השבת עצמו), משום שמליחה בסוכר אינה נחשבת "מליחה" כלל. ואף לענין דין מליחת הבשר, כדי להוציא ממנו את הדם, אין תועלת כלל במליחה על ידי סוכר. נמצא אם כן שאין דמיון כלל בין כבישה במלח לכבישה בסוכר. וכן מביאים להתיר בשם הגאון רבי בן ציון אבא שאול ז"ל (בשו"ת אור לציון ח"ב עמוד רמז).

לכן לסיכום: אסור למלוח ירקות שדרך לכבוש אותן בשבת. כגון, שומים, בצלים וכדומה, אבל מותר למלוח כל חתיכה בנפרד, ולאכלה מיד.

ומותר לפזר מלח על גבי סלאט של עגבניות. והמחמירים לשפוך אחר כך שמן או מיץ לימון על הסלאט, תבא עליהם ברכת טוב.

מותר לפזר סוכר על גבי תותים, כל שכוונתו לאכלם ביום השבת עצמו. (כדי שלא יהיה כמכין משבת לחול).

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה