הלכה ליום חמישי ד' חשון תשפ"א 22 באוקטובר 2020

לחם משנה

ביארנו את דין הסעודה השלישית, וברצוננו לבאר גם את דין הנשים לגבי סעודה שלישית, אך ענין זה הוא משולב עם דין הנשים לגבי חיוב בציעה על "לחם משנה", ולכן נקדים תחילה מהו דין "לחם משנה", ובהלכות שאחרי כן נחזור לדין הנשים בסעודה שלישית.

בגמרא במסכת שבת (קיז:), אמר רבי אבא, חייב אדם לבצוע על שתי ככרות בשבת, שנאמר (אודות המן שהיה יורד במדבר), "ולקטו לחם משנה". דהיינו שתי כיכרות לחם. אמר רב אשי, אני ראיתי את רב כהנא, שהיה לוקח בידיו בשעת הברכה שתי ככרות, אבל לא היה בוצע (חותך) את שתי הככרות, אלא רק אחת מהן. וטעמו, שהרי כתוב "ולקטו לחם משנה", כלומר שרק אחזו בידיהם לחם משנה, אבל לא היו בוצעים בתחילה אלא כיכר אחד.

ומבואר מן הדברים שחובה על כל אדם מישראל, ביום שבת קודש, בעת בציעת הפת בסעודות השבת, לקחת בידיו שתי ככרות לחם, זכר לנס המן שירד במדבר. (וצריך שיהיו הככרות מכוסות מעליהן במפה לפני שיברכו עליהן, כמו שביארנו כבר, וגם על השלחן מתחת הככרות צריך שתהיה מפה).

עוד מבואר בגמרא, שרבי זירא, היה בוצע מן הפת חתיכה גדולה, שתספיק לו לכל הסעודה. ואף שביום חול אין לנהוג כן, שהרי נראה הדבר כרעבתנות, שלוקח לעצמו בתחילה חתיכה גדולה, ויש בזה חסרון ממדת דרך ארץ, מכל מקום ביום השבת שעושה כן רק בכדי לחבב את מצות האכילה והעונג בשבת, אין בזה חשש שיראה כרעבתן, ואדרבא, מצוה לעשות כן.

בשעת הברכה על הפת, אוחז בידו את שתי הכיכרות, באופן שאחת למעלה ואחת למטה, וכשבוצע, יש אומרים שטוב יותר שיבצע מן הכיכר שלמטה, ויש אומרים שעדיף יותר לבצוע מן הכיכר שלמעלה. ומרן הבית יוסף (סימן רעד) כתב בשם הכל בו, "יש נוהגים לבצוע על הכיכר התחתון ולא העליון, ואנו נוהגים לבצוע מן העליון". והוסיף על זה מרן הבית יוסף, אבל אני ראיתי גדולים שבוצעים מן התחתון, ושמעתי שכן נכון לעשות על פי הקבלה. וכן פסק בשלחן ערוך, שיש לבצוע מן התחתון.

אלא שבאמת אין הדבר מוסכם כלל, כי רבינו האר"י כתב שיש לבצוע מן הכיכר שלמעלה ולא מן התחתון. וכן כתב הרשב"א בתשובה, שמנהגו לבצוע מן העליון. ועל כן כל אדם ימשיך במנהגו בזה, שלכל המנהגים יש על מה לסמוך, ואלו ואלו דברי אלהים חיים.

שאלות ותשובות על ההלכה

היי שלום שמי שי , אני אשמח אם הרב או מישהו אחר יספר את הסיפור שלי. סיפור שהיה לי עם הרב עובדיה יוסף זצק"ל : לפני שבע שנים ב ג' מר חשוון בבוקר החלטתי לשים כיפה על הראש למרות הקושי של מה יגידו בעבודה והסביבה . בצהריים של אותו יום שמעתי על האבידה הגדולה של עם ישראל .הרב נפטר. לפני 4 שנים בערך הרב עובדיה יוסף זצק"ל בא אליי בחלום ראיתי אותו ממש עם הגלימה והכובע שלו . החלום היה באמצע הלילה ממש . לא מאותם חלומות שבאים בסוף הלילה וחולמים שטויות . ושאל " מה יש לך בכיס " אמרתי לו שזה הפלאפון שלי ואני שומע הרבה סרוטנים והרצאות של רבנים . הוא אמר : " לא טוב בכלל תחליף תעשה את הפלאפון תהפוך אותו לכשר " . אמרתי לו בסדר . נישקתי לו את היד . ואמרתי לו שבאותו בוקר של אותו יום שהוא הסתלק מהעולם אני התחלתי לשים כיפה באופן קבוע . וככה נגמר החלום . לאחר כמה שבועות החלטתי לעשות את ולהפוך את הפלאפון אומנם ל"חכם" אבל כשר ברוך השם.
אני אשמח שהרב הוא מישהו מהכולל יספר את הסיפור שלי בעילום שם . אם תוכל בבקשה
ושהסיפור הזה ייצא לאור . לזכות הרבים. לשם שמיים בלבד!!

נ.ב
כל שנה בהילולה של הרב עובדיה יוסף זצ"ל מתעורר בי הרצון החזק לזכות אחרים בסיפור הזה , אני בטוח שגם הרב עובדיה יוסף זצ"ל היה רוצה שנפיץ לכל עם ישראל את הסיפור הזה , כי זה לא דור קל אבל חזק .
תודה רבה רבה ,אשמח לתשובה בחזרה גם אם כן או לא.
שי ד' חשון תשפ"א / 22 באוקטובר 2020

חזק ואמץ! אשריך ואשרי חלקך זכותו תגן עליך, ותזכה לכל הברכות שבתורה,

בקידוש מקדמים לברך על היין ולאחר מכן על הלחם.
אבל הלחם הוא העיקר למה מקדמים את היין? ט"ו תמוז תשע"ה / 2 ביולי 2015

יש לקדש לכתחילה על היין, שנאמר, זכרו כיין לבנון, וכן נאמר, נזכירה דודך מיין, ודרשו רבותינו (בפסחים קו.), שבמקום שאנו מקיימים זכור את יום השבת לקדשו, כלומר, בשעת אמירת הקידוש, יש לזוכרו על היין. ולדעת רש"י בנזיר (ג.), היא דרשה ממש מן התורה. אולם לדעת רוב רבותינו הראשונים, ובכללם רבינו תם בתוספות, אינה אלא מדרבנן, שדרשו כן מדברי קבלה. אבל לכל הדעות, יש להקדים את היין כאמור.

כתבתם - במידה ולא יצאו לידי חובה ע״י בעל הבית יש לברך על לחם משנה אחר.
יש לברך דווקא על לחם משנה אחר, או שאפשר על אותו לחם שבירך עליו בעל הבית? כ"ח אייר תשע"ב / 20 במאי 2012

אפשר לצרף חלה אחת חדשה, עם החלה שבעל הבית בירך עליה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

ברכת אשר יצר וברכת המזון

שאלה: בהלכה הקודמת כתבנו, שמי שנתחייב ברכה אחרונה, ולפני שבירך, נכנס לבית הכסא לעשות צרכיו ונתחייב בברכת אשר יצר, עליו לברך ברכת אשר יצר תחילה, ואחר כך יברך ברכה אחרונה על מה שאכל. והשאלה היא, האם דין זה נכון אף לגבי ברכת המזון וברכת על המחיה, או שאינו אלא בברכת בורא נפשות? תשובה: ביארנו, שמי ש......

לקריאת ההלכה