הלכה ליום שלישי ז' אדר תשע"ט 12 בפברואר 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

מרים בת חביבה

לרפואה שלמה ובריאות איתנה בחסד ברחמים ובקרוב למרים בת חביבה (אשמח אם כל מי שלומד את ההלכה היומית יוכל להגיד את זה לפני הלימוד)

הוקדש על ידי

יוסף כהן

סירוב לבוא לבית דין

בהלכות הקודמות ביארנו שיש איסור חמור להתדיין בפני בתי משפט חילוניים או של גויים, והשאלה הנשאלת פעמים רבות היא, מכיון שבזמנינו אין סמכות חוקית לבתי דין רבניים לענייני ממונות לחייב אדם להתדיין בפניהם, לכן קורה שאדם בא לתבוע את חבירו לדין תורה, וחבירו מסרב להופיע בפני בית הדין, ואין לתובע ברירה אלא לתבעו לבית משפט חילוני, או לבית משפט של גויים, כיצד יש לנהוג במצב שכזה?

תשובה: בגמרא במסכת בבא קמא (דף צב:) אמר לו רבא לרבה בר מרי, מהו מקורו של המשפט השגור בפי האנשים, "קרית חברך ולא ענך רמי גודא רבה שדי ביה"? (כלומר, אם קראת לחברך להעיר לו על מעשיו הרעים, ולא ענה לך, קח כותל אבנים גדול והפל עליו, זאת אומרת, תניח לו שישאר בטיפשותו ורשעותו), אמר לו, (שמקור משפט זה הוא מן הפסוק): "יַעַן טִהַרְתִּיךְ וְלֹא טָהַרְתְּ מִטֻּמְאָתֵךְ, לֹא תִטְהֲרִי עוֹד!". וכתב רבינו הרא"ש על זה, מכאן פסק רב פלטוי ז"ל, ראובן שיש לו תביעה על שמעון, ומסרב שמעון לבא עמו לבית דין, שרשאי להביאו לערכאות של גויים כדי להוציא את כספו מתחת ידי שמעון. וכן כתב גם בספר התרומה, והוסיף, שכשדן אותו בערכאות יוציא ממנו ממון כמה שמגיע לו על פי דין תורה. וגם הרמב"ם כתב כדברי רב פלטוי, אלא שהוסיף שצריך ליטול רשות מבית דין לפני שיתבענו לערכאות. וכן פסק מרן השלחן ערוך.

ולאור האמור, כך גם נוהגים כיום בתי דין לענייני ממונות השופטים על פי דיני התורה, שכשמזמין אדם את חבירו לדין, והלה מסרב להופיע בפני בית הדין, נותנים בית הדין לתובע רשות לתבוע את חבירו אצל בתי המשפט החילוניים או הגויים.

וכתב מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל: עורך דין דתי ירא שמים, שנדרש לייצג בבית המשפט אדם (יהודי) שתובע ממון מחבירו, לפי ההלכה חייב להימנע מכך, שהרי הוא מסייע בידי עוברי עבירה, שתובעים לערכאות נגד התורה, אבל לייצג נתבע שנאלץ לבוא לבית המשפט מצד שהתובע מסרב להתדיין בדין תורה, וכופה את הנתבע להתדיין בבית המשפט. (וכן במקרה שנתבאר בהלכה זו, שנאלץ התובע לתבוע בערכאות), מותר לעורך דין לייצגו להציל עשוק מיד עושקו. ובודאי שמוטל על עורך דין שכזה, להתייעץ עם תלמיד חכם מובהק, שיורה לו כיצד לנהוג.

ובאופן כללי לא היה מרן זצ"ל מעודד אנשים ללכת ללימודי משפטים. וכן שמענו שבמכללה שלמדו בה בנות חרדיות, הורה שלא יכניסו שם לימודי משפטים, משום שלא הגון הדבר שנעסוק אנחנו בחוקים ובמשפטים הללו לכתחילה. ורק מי שמסיבות שונות כבר התמנה למשרת עורך דין, עליו לנהוג ככל האמור, וישמר לנפשו שלא להגרר אחר חביריו עורכי הדין, שלא נוהגים על פי התורה הקדושה.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה