הלכה ליום שלישי ז' אדר תשע"ט 12 בפברואר 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

מרים בת חביבה

לרפואה שלמה ובריאות איתנה בחסד ברחמים ובקרוב למרים בת חביבה (אשמח אם כל מי שלומד את ההלכה היומית יוכל להגיד את זה לפני הלימוד)

הוקדש על ידי

יוסף כהן

סירוב לבוא לבית דין

בהלכות הקודמות ביארנו שיש איסור חמור להתדיין בפני בתי משפט חילוניים או של גויים, והשאלה הנשאלת פעמים רבות היא, מכיון שבזמנינו אין סמכות חוקית לבתי דין רבניים לענייני ממונות לחייב אדם להתדיין בפניהם, לכן קורה שאדם בא לתבוע את חבירו לדין תורה, וחבירו מסרב להופיע בפני בית הדין, ואין לתובע ברירה אלא לתבעו לבית משפט חילוני, או לבית משפט של גויים, כיצד יש לנהוג במצב שכזה?

תשובה: בגמרא במסכת בבא קמא (דף צב:) אמר לו רבא לרבה בר מרי, מהו מקורו של המשפט השגור בפי האנשים, "קרית חברך ולא ענך רמי גודא רבה שדי ביה"? (כלומר, אם קראת לחברך להעיר לו על מעשיו הרעים, ולא ענה לך, קח כותל אבנים גדול והפל עליו, זאת אומרת, תניח לו שישאר בטיפשותו ורשעותו), אמר לו, (שמקור משפט זה הוא מן הפסוק): "יַעַן טִהַרְתִּיךְ וְלֹא טָהַרְתְּ מִטֻּמְאָתֵךְ, לֹא תִטְהֲרִי עוֹד!". וכתב רבינו הרא"ש על זה, מכאן פסק רב פלטוי ז"ל, ראובן שיש לו תביעה על שמעון, ומסרב שמעון לבא עמו לבית דין, שרשאי להביאו לערכאות של גויים כדי להוציא את כספו מתחת ידי שמעון. וכן כתב גם בספר התרומה, והוסיף, שכשדן אותו בערכאות יוציא ממנו ממון כמה שמגיע לו על פי דין תורה. וגם הרמב"ם כתב כדברי רב פלטוי, אלא שהוסיף שצריך ליטול רשות מבית דין לפני שיתבענו לערכאות. וכן פסק מרן השלחן ערוך.

ולאור האמור, כך גם נוהגים כיום בתי דין לענייני ממונות השופטים על פי דיני התורה, שכשמזמין אדם את חבירו לדין, והלה מסרב להופיע בפני בית הדין, נותנים בית הדין לתובע רשות לתבוע את חבירו אצל בתי המשפט החילוניים או הגויים.

וכתב מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל: עורך דין דתי ירא שמים, שנדרש לייצג בבית המשפט אדם (יהודי) שתובע ממון מחבירו, לפי ההלכה חייב להימנע מכך, שהרי הוא מסייע בידי עוברי עבירה, שתובעים לערכאות נגד התורה, אבל לייצג נתבע שנאלץ לבוא לבית המשפט מצד שהתובע מסרב להתדיין בדין תורה, וכופה את הנתבע להתדיין בבית המשפט. (וכן במקרה שנתבאר בהלכה זו, שנאלץ התובע לתבוע בערכאות), מותר לעורך דין לייצגו להציל עשוק מיד עושקו. ובודאי שמוטל על עורך דין שכזה, להתייעץ עם תלמיד חכם מובהק, שיורה לו כיצד לנהוג.

ובאופן כללי לא היה מרן זצ"ל מעודד אנשים ללכת ללימודי משפטים. וכן שמענו שבמכללה שלמדו בה בנות חרדיות, הורה שלא יכניסו שם לימודי משפטים, משום שלא הגון הדבר שנעסוק אנחנו בחוקים ובמשפטים הללו לכתחילה. ורק מי שמסיבות שונות כבר התמנה למשרת עורך דין, עליו לנהוג ככל האמור, וישמר לנפשו שלא להגרר אחר חביריו עורכי הדין, שלא נוהגים על פי התורה הקדושה.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה