הלכה ליום חמישי י"ב טבת תשע"ט 20 בדצמבר 2018

הפלגה בספינה של ישראל בעצם יום השבת

שאלה: האם מותר להפליג בספינה ישראלית, שרב החובל ושאר אנשי צוות האניה רובם ככולם יהודים, כאשר ידוע שההפלגה נמשכת גם בעצם יום השבת?

תשובה:

עצם ההפלגה בספינה הנוסעת בשבת
עצם הדין, שמותר להפליג בספינה, אף על פי שידוע שהספינה תמצא בלב ים גם ביום השבת, אינו פשוט. אולם, אם הנסיעה היא לדבר מצוה, כגון אדם הנוסע מחוץ לארץ לארץ ישראל, מותר להפליג בספינה, אפילו ביום ששי. אבל אם אין הנסיעה לדבר מצוה, אלא למסחר וכיוצא בזה, אין להקל ליסוע בספינה, אלא בתחילת השבוע, בימים, ראשון, שני ושלישי. ויש אופנים שמותר להפליג גם ביום רביעי בשבת. (ודינים אלו נתבארו בשלחן ערוך סימן רמח. וראה שם בסעיף ד).

ואם לאחר מכן, כאשר יגיע יום שבת, יאלצו צוות האניה לחלל את השבת מפני פיקוח נפש, מותר להם לחלל את השבת, שאין לך דבר העומד בפני פקוח נפש. ומטעם זה, נהגו בדורות הקודמים להנהיג את הספינה גם ביום השבת, אפילו כאשר צוות האניה היו יהודים, משום שלא היה בידם להטיל עוגן בלב ים,ואילו היו חדלים מפעולותיהם בהנהגת הספינה, היו נכנסים למצב סכנה.

השינוי שחל בדורות האחרונים
אבל בזמנינו, עם התפתחות הטכנולוגיה, אין ספק שמנהיגי הספינות יכולים בנקל להעמיד את הספינה למשך כל יום השבת, על ידי חניית ביניים בנמל מסויים. ונמצא אם כן, שמה שנהגו להמשיך בהנהגת הספינה בשבת על ידי חילול שבת, הוא איסור גמור שאין לו היתר כלל.

ומטעם זה, האדמו"ר מליובאביטש ז"ל (רבם של בני חב"ד), פירסם לפני עשרות שנים חוות דעת לרבני ארץ ישראל, וכתב שבירר אצל מומחים בדבר, שאין שום סכנה אם יעמידו את הספינה מערב שבת בלב ים, כי כמה איים ונמלים עומדים בדרכם. ודחה בכל תוקף את טענת האומרים שנסיעת הספינה מתבצעת באופן אוטומטי ללא מגע יד אדם, כי הנסיון הוכיח שאין זה נכון.

והביא בשם חמיו האדמו"ר ז"ל, שיש טוענים שבעגינת הספינה למשך כל השבת נגרמים הפסדים גדולים לקופת המדינה, ואמר חמיו, שטענה זו למה היא דומה? למי שמכבה שריפה בעזרת נפט, שחושב לכבות את השריפה, ונמצא מבעירה ביתר שאת. כן הדבר הזה, שחושבים על ידי חילול שבת למנוע הפסדים, ואינם יודעים שהשבת היא מקור הברכה, ובחילולה נגרמים ההפסדים היותר גדולים לכלל המדינה.

וכן כתבו עוד מגדולי הדור שלפנינו. ובהם הגאון רבי יצחק וייס ז"ל (בשו"ת מנחת יצחק ח"ב סימן קו) ועוד. ולפיכך כתב מרן הרב זצוק"ל (בחזון עובדיה שבת ח"א עמוד קיב), שאין להתיר לנסוע באניות כאלה, שיודעים שבסופו של דבר יחללו בהם את השבת. ודחה את דברי אחד מגאוני הדור, שכתב צדדים להקל בדבר. וסיים מרן זצוק"ל את דבריו במילים אלו: והחרד לדבר ה', ימנע רגלו מנתיבתם, ותבא עליו ברכת טוב.

ולסיכום: אין ליסוע בספינות של יהודים, כאשר ידוע שבהמשך הנסיעה הם יחללו את השבת ללא צורך ממשי של פיקוח נפש.

8 ההלכות הפופולריות

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה


לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה