הלכה ליום שני ב' סיון תשס"ו 29 במאי 2006

ההלכה מוקדשת לזיווג הגון

לאופיר בן רבי זכריה

היום יום הולדתו, ב' סיוון, יהי רצון שיזכה לזיווג הגון עם בת ישראל ראויה, להקמת בית נאמן בישראל.

הוקדש על ידי

אלמוני

מנהגים השייכים לחג השבועות

כתב הרמ"א (בהגה סימן תצד סעיף ג.) נוהגים לשטוח עשבים בשבועות, בבית הכנסת ובבתים זכר לשמחת מתן תורה. ורבים מרבותינו האחרונים הביאו סימוכין למנהג זה, שיש בו גם זכר למה שאמרו בגמרא (שבת פח:) כל דיבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא, נתמלא העולם כולו ריח בשמים, כמו שנאמר "שפתותינו שושנים נוטפות מור עובר". וכן נוהגים להעמיד ענפי אילנות בבית הכנסת ובבתים, לרמוז למה שאמרו רבותינו במסכת ראש השנה (טז.) בעצרת (היינו חג השבועות) נידונים על פירות האילן.

אולם, בספר חיי אדם, הביא שהגאון רבי אליהו מוילנא ביטל מנהג זה, משום שעכשיו נוהגים הגויים להעמיד ענפי אילנות בימי חגיהם, ואם כן יש בזה איסור משום ובחוקותיהם לא תלכו. אולם מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א כתב, שהגאון מוילנא ביטל מנהג זה, משום שהוא נמשך בזה לשיטתו שיש איסור משום ובחוקותיהם לא תלכו, בכל מנהגי הגויים, אבל לשיטת המהר"י קולון ועוד פוסקים רבים, אין איסור זה נוהג אלא בחוק שנוהגים הגויים בדרך חוק, דהיינו דבר שהוא בלי טעם, (שאז יש לחוש בו משום דרכי האמורי ושיש בו שמץ עבודת כוכבים), או דבר שנהגו בו הגויים לשם פריצות וכדומה, אבל במנהג שיש בו טעם אחר, כגון לבוש שלובשים אותו רופאים גויים, כדי שיהיה ניכר שהם רופאים וכדומה, אין איסור לנהוג בו, ולכן יש להניח למנהג זה שיתקיים, שמנהג ישראל תורה, ובפרט שמנהג זה הוא קדום מאד ונזכר גם בדברי חז"ל. (וכבר הזכרנו חילוק נוסף בעניין חוקות הגויים בהלכה שעסקה בשאלת החיוב ללכת עם כיפה על הראש.)

כתב עוד הרמ"א, שנוהגים בכמה מקומות לאכול מאכלי חלב ביום חג השבועות, והוסיפו האחרונים שיש נוהגים לאכול גם דבש וחלב, לרמוז על מתן תורתינו שנמשלה לדבש וחלב, ויש נותנים טעם למנהג מאכלי חלב בחג השבועות, מפני שבעשרת הדברות נתגלו לאבותינו כל חלקי התורה ומצוותיה, וכמו שכתב רב סעדיה גאון שבעשרת הדברות כלולות כל מצוות התורה, וכשירדו ישראל מההר אל בתיהם אחר מתן תורה, לא מצאו מה לאכול תיכף, זולת מאכלי חלב, כי לבשר היו צריכים הכנה רבה, לשחוט בסכין בדרך בלי פגם כאשר ציוה ה', ולנקר החלב וגיד הנשה, ולמלוח הבשר ולהדיחו, ועוד ועוד עניינים רבים הקשורים לכשרות המאכלים. ולכן היו זקוקים למאכלי חלב, ואנו עושים זכר לזה. ונאמרו אודות מנהג זה עוד טעמים אחרים.

ומכיוון שעל פי ההלכה אסור לאכול מאכלי חלב אחרי מאכלי בשר עד שיעברו שש שעות (וכפי שביארנו בהלכות בשר וחלב), לכן מנהגינו לאכול מאכלי חלב, ואחרי קינוח והדחה כמשפט (דהיינו אכילת מעט פת וכדומה, ושתיית משקה, כפי שביארנו גם כן בהלכות בשר בחלב,) אוכלים מאכלי בשר. ומצוה לאכול ביום טוב בשר בהמה, לקיים בזה מצות שמחת החג, וכמו שאמרו במסכת חגיגה (ח:), אין שמחה אלא בבשר בהמה, וכן ישתה יין לשמחת החג, אבל יזהרו להימנע משחוק וקלות ראש, לפי שאין השחוק והקלות ראש שמחה אלא הוללות, ולא נצטווינו אלא על שמחה שיש בה עבודת היוצר. אלא ישמחו ביום טוב בדברים המותרים כגון לשורר בפה שירות ותשבחות להשם יתברך, וכן יש להשתדל לעסוק בתורה ביום החג, וכתב מרן הרב שליט"א, שנכון ללמוד בספר המצוות של הרמב"ם, ונכון גם כן לקרות בספר תהילים, כי פטירת אדונינו דוד המלך הייתה ביום חג השבועות.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה