הלכה ליום חמישי כ"ג טבת תשפ"ד 4 בינואר 2024

בעל תשובה שכיבס בגדים בשבת

שאלה מבעל תשובה: אדם שבהיותו חילוני כיבס את בגדיו בשבת, וכעת חזר בתשובה, האם יהיה אסור לו ליהנות מאותם הבגדים לעולם?

תשובה: ראשית כל, נכון הוא שאדם שכיבס בגדים באיסור בשבת, אסור לו ללבוש את אותו הבגד אפילו במוצאי שבת. אולם אם נעשה הדבר בשוגג, כלומר, בלי כוונה, מותר ללבוש את הבגד מיד במוצאי שבת. כמו שפסק מרן השלחן ערוך (סימן שיח) בזו הלשון: המבשל בשבת במזיד (בכוונה), אסור לו (לאכול מן המאכל) לעולם. ולאחרים מותר למוצאי שבת מיד. ובשוגג, אסור בו ביום (כלומר, בשבת), ולערב, מותר גם לו, מיד. 

אדם שלא היה דתי, האם נחשב "מזיד"?
במקרה שלפנינו, אם נאמר שכיבוס הבגדים נעשה בשוגג, הרי שיש מקום להקל להשתמש בבגדים אחרי שבת. וכאן הרי מדובר באדם שהיה "חילוני", ומן הסתם היה חסר ידע בתורה וביראת ה', והיו שומרי הדת נראים בעיניו כאנשים חשוכים ופרמיטיבים, כפי שמתחנכים לצערינו במסגרות שונות, לכן יתכן מאד שיש להחשיבו כשוגג, ולהתיר לו להשתמש בבגדים שכובסו בשבת.

תערובת של בגדים
עוד טעם יש להקל בזה, משום שאותו אדם אינו יודע בוודאות מי מהבגדים כובס בשבת, שהרי חלק מן הבגדים שבביתו כובסו בשבת, וחלק מהם כובסו בימות החול. ואם כן יש כאן "תערובת" של בגדים שכובסו בשבת ובגדים שכובסו בחול. ומכיון שהאיסור ליהנות ממעשה שבת אינו מן התורה, אלא מדרבנן (מדברי חז"ל), אם כן אין כאן אלא ספק דרבנן. ובפרט שיש לפנינו תערובת, של בגדים שכובסו בשבת ובגדים שלא כובסו בשבת, ורוב הבגדים כובסו בודאי בשאר ימות השבוע, ואם כן נוכל ללכת אחרי רוב הבגדים שכובסו בימות השבוע. (והואיל וצריך להוציא הוצאות על כביסה נוספת, אין זה נחשב כדבר שיש לו מתירין שאינו בטל. ואין כאן המקום להאריך).

בגד שכובס בשבת וחזרו לכבסו ביום חול
אלא שיש מקום לומר שאין ספק בדבר האם הבגדים כובסו בשבת או לא, שהרי ברור שכל הבגדים כובסו בשבת בזמן מן הזמנים, אם לא בפעם האחרונה אז בפעם קודמת. ואם כן יהיה אסור להשתמש בכל הבגדים. 

ואמנם הגאון בעל בן איש חי כתב, שמטפחת שכיבסו אותה בשבת, אף על פי שחזרו ללכלך אותה וכיבסו אותה ביום חול, אין לה היתר. אך מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספר חזון עובדיה (חלק רביעי עמוד תמא) כתב לחלוק על דבריו, והעלה שאם הבגד כובס בשבת ואחר כך התלכלך וכובס ביום חול, אין איסור להשתמש בו, כי לא גזרו חכמים איסור על הנאה ממעשה שבת, אלא כשנהנה מגוף המעשה, אבל אם חזר ללכלך את הבגד וכיבסו ביום חול, שוב אין כאן כל הנאה מן המעשה שנעשה בשבת, ומותר להשתמש במטפחת ללא חשש.

לסיכום: לכן בנידון השאלה, שיש ספק אם הבגדים כובסו בפעם האחרונה בשבת, וכעת זכה אותו אדם לשוב לכור מחצבתו. מותר לו להשתמש באותם הבגדים כרצונו. וידעו תועי רוח בינה, ורוגנים ילמדו לקח. (ישעיהו כט).

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר ללבוש בגדים שכובסו בשבת על ידי עוזרת לא יהודיה? כ"ו טבת תשפ"ד / 7 בינואר 2024

כמובן שאסור שהיא תכבס בבית של היהודי בשבת. בכל אופן אם כבר כיבסה באיסור יש להמתין במוצאי שבת כדי שיעבור הזמן שאפשר לכבס ואז הבגד יהיה מותר.

אני יודע בוודאות שכיבסו לי את הציציות ביום שבת.ראיתי את הדבר מספר שעות אחרי המעשה.(אדם שאינו שומר שבת )מה עליי לעשות? האם לכבסם שוב? לגנוז? או מותר בשימוש? כ"ג תמוז תשע"ח / 6 ביולי 2018

יש מחלוקת הפוסקים במקרה שכיבסו עבורך במזיד, שיש אומרים שמותר במוצאי שבת מיד. אבל טוב שתכבס את הבגד שוב.

כתבתם בהלכה המצורפת, - "מכל מקום מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א בספר חזון עובדיה (חלק רביעי עמוד תמא) כתב לחלוק על דבריו, כי לא גזרו חכמים איסור על הנאה ממעשה שבת, אלא כשנהנה מגוף המעשה, אבל אם חזר ללכלך את הבגד וכיבסו ביום חול, שוב אין כאן כל הנאה מן המעשה שנעשה בשבת, ומותר להשתמש במטפחת ללא חשש."
 
האם ניתן להשליך זאת לגבי מאכלים?, כלומר, אם בשלו את שבושל בשבת בשנית במוצ"ש, ניתן להנות מאותו מאכל? ג' אדר תשע"ב / 26 בפברואר 2012

לא ניתן לדון מכאן לגבי מאכלים, משום שמאכל שנתבשל, שוב אי אפשר לבשלו, כי אין בישול אחר בישול.

8 ההלכות הפופולריות

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

רעמים בלילה – ברכה אחת

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה