הלכה ליום ראשון ו' תמוז תשפ"ו 21 ביוני 2026

דין הכאת ילדים

אמרו בגמרא במסכת מועד קטן (דף יז.), ששפחתו של בית רבי (כלומר, שפחה שהייתה עובדת בביתו של רבינו יהודה הנשיא), ראתה אדם אחד שהיה מכה את בנו גדול, כלומר, הוא הכה את בנו, שלא היה ילד קטן כל כך, אמרה, יהיה אותו איש מנודה, משום שעובר על "ולפני עור לא תיתן מכשול". ופירש רש"י, שכיון שאותו בן לא היה קטן, ואביו מכהו, עלול הוא לבוז ולזלזל באביו, נמצא שאביו מכשילו באיסור. ואמרו שם בגמרא שחכמים לא נהגו קלות ראש בנידוי זה במשך שלוש שנים. כלומר, הסכימו למעשיה של השפחה, שנדתה את אותו אדם.

וכבר הזכרנו פעם בקצרה את דברי הרמב"ם, שאסור לו לאדם להכביד עולו על בניו יותר מדאי, בכדי שלא יכשילם באי קיום מצות כבוד אב ואם. וכל שכן שלא יכה את בניו יותר מדאי, שבכך הוא עלול להכשילם יותר באיסורי תורה. ומרן השלחן ערוך פסק כן להלכה, שאסור לאב להכות את בנו גדול, פן יתריס כנגדו, ויחזיר לו, ונמצא עובר על לפני עור לא תיתן מכשול. ופשוט הדבר, שאין חילוק בזה בין בנו לבתו.

וכתב הרמ"א, שמה שנאמר מכה בנו "גדול", אין הכוונה בן שלוש עשרה, אלא מגיל עשרים ושתים שנה, שאז עשוי להתריס כנגד אביו. אולם דברי הרמ"א אינם נכונים אלא לפי דורו, שאז היו הילדים מתנהגים בהכנעה רבה בפני הוריהם, אבל בזמנינו שגדלה החוצפה, בלי ספק יש איסור להכות את בנו אף בגיל צעיר יותר, וכמו שכתב הריטב"א, וזו לשונו:

"ונראים הדברים דלא גדול, גדול ממש, אלא הכל לפי טבעו, שיש לחוש שיתריס כנגדו בדיבור או במעשה, ואפילו אינו בר מצוה עדיין, אין ראוי להביאו לידי מכה אביו או מקלל אביו, אלא ישדלנו בדברים". עד כאן. וכן פסק מרן רבינו הגדול זצוק"ל.

וכתב הרמב"ם, שמלמד תינוקות (כלומר, מלמד ילדים קטנים, שבזמן חז"ל נהגו שהיה מכה את הילדים כדי לחנכם), מכה את התלמידים ברצועה קטנה כדי להטיל עליהם אימה, ואינו רשאי להכותם מכת אויב מכת אכזרי, לכן לא יכה אותם בשוטים או במקלות. וכתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שבודאי שכן הדין לגבי אביו גם כן, שעליו להתנהג עם בניו בנחת, כרחם אב על בנים.

ובספר פלא יועץ (להגאון רבי אליעזר פאפו שהיה רב בסיליסטא מחוז דוברוג'ה לפני כמאתיים שנה בקירוב) כתב, שאפילו הבן קטן, כל שיודע בו שאינו מקבל מרות, כמו בדורות הללו שגדלה החוצפה, ובן בועט באביו, צריך דעת מיושבת לאב ולאם שלא ידברו אל בניהם אלא בלשון רכה.

וכתב עוד מרן רבינו זצ"ל, שגם כשראוי להכות הקטן לחנכו, כמו שהיה בדורות הקודמים, היה צורך להזהר שלא יכהו בשעת כעסו, שאם יכשל ויכה אותו יותר ממה נכון, מחמת כעסו עליו, והמכה את בנו שלא לצורך גודל עוונו מנשוא, שהרי המרים יד על חבירו נקרא רשע, וגם צריך לנהוג בחכמה שלא לבוא חלילה למצבים קשים, כמו שנמצא בכמה מקרים שהלכו בנים והלשינו למשטרה על הוריהם שמכים אותם וכדי בזיון וקצף.

ומן הראוי לציין, שבדורותינו דעת רוב הרבנים, שאין להכות את הבנים כלל, משום שעל ידי זה נוצר קשר לא בריא ולא חם בין הילדים להוריהם, ויש לכך השלכות כבדות משקל לכל חיי הילדים. והנסיון הוכיח, שהורים שחינכו את בניהם במשטר נוקשה ובלי פשרות, הגיעו בדרך כלל לראות בנים ובנות הסרים מן הדרך ובועטים בכל הקדוש והיקר להוריהם. וזאת מלבד הריחוק הנפשי שיש בין הילדים להוריהם, וחוסר המעורבות של ההורים בחיי הילדים, וכל זאת משום שילד בן דורינו לא יוכל להרגיש הזדהות עם אדם שמחנך אותו בנוקשות. ולעומת זאת, ההולך עם בניו לאט לאט, במתינות ונחת, מתוך סבלנות והבנה, זוכה לקשר חיובי יותר עם הילדים, כך שגם עם התבגרותם יוכל למצוא נתיבות ללבבם להשפיע עליהם בדרך נכונה לעלות במעלות טובות.

על כן כל אחד יזהר לנהוג בחכמה ובתבונה בחינוך בניו ובנותיו, ויתפלל להשם יתברך שינחהו בדרך נכונה לזכות לרוות נחת מבניו ובנותיו, וגם על האם מוטלת החובה להתחנן לפני הקדוש ברוך, שיזכו לגדל בניהם לתורה וליראת ה', וכל רואיהם יכירון כי הם זרע ברך ה'.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה