הלכה ליום שלישי ט"ז שבט תשפ"ו 3 בפברואר 2026

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

לאה בת רבקה ז"ל

פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחת נאמן

אכל חצי כזית מפירות שבעת המינים וחצי כזית מפרי האדמה

ביארנו כבר בכמה הזדמנויות, כי לאחר שאכל אדם איזה מאכל, ואכל ממנו "כשיעור", עליו לברך אחר האכילה "ברכה אחרונה". ו"שיעור" האכילה בכדי להתחייב בברכה אחרונה, הוא שיעור "כזית", שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם. ולכן האוכל ירק בשיעור "כזית", חייב לברך אחריו ברכה אחרונה, ברכת "בורא נפשות" (המודפסת בסידורים). וכן אם אכל פרי, מברך אחריו ברכת בורא נפשות. ואם הוא פרי משבעת המינים, כגון תמרים או ענבים, מברך אחריהם ברכת "מעין שלוש" (על העץ ועל פרי העץ). וכפי שביארנו כבר.

עוד ביארנו בדיני טעות בברכות, לענין ברכה ראשונה על המאכל, שעל הפירות יש לברך "בורא פרי העץ", ועל הירקות "בורא פרי האדמה". ועל כל מיני המאכלים אם בירך "שהכל נהיה בדברו", יצא ידי חובתו. משום שכל המאכלים נבראו בדיבורו של הקדוש ברוך הוא, ולפיכך ברכה זו כוללת בתוכה את כל הברכות.

ומעתה נבא לדון בענין מי שאכל חצי כזית (כלומר, פחות משיעור כזית) מפירות שהם משבעת המינים. וכגון שאכל תמר אחד שאין בו שיעור כזית. ויחד איתו, אכל תפוח, שהוא פרי שאינו משבעת המינים. ומשני הפירות יחד, יוצא שאכל יותר משיעור כזית. מה יעשה עתה? האם יברך ברכת "בורא נפשות רבות", שהיא דומה לברכת שהכל, ופוטרת את כל הברכות ובכללן גם ברכת התמר, או שנאמר שיברך ברכת "על העץ ועל פרי העץ", או שלא יברך כלל?

ולהלכה, האריך בנדונינו מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, (בספר חזון עובדיה על הלכות ברכות עמוד רסב), והעלה, שבמקרה כזה אין לברך כלל ברכה אחרונה, לא ברכת בורא נפשות ולא ברכת על העץ, משום שלהלכה ברכת בורא נפשות אינה פוטרת את ברכת "על העץ". ולכן, נראה שאף על פי שאכל שיעור כזית משני מיני הפירות יחדיו, מכל מקום הואיל והברכות עליהם הן שונות, אין לברך עליהם ברכה אחרונה כלל ועיקר.

ואף על פי שלדעת כמה פוסקים (ובהם הכנסת הגדולה והמגן אברהם) יש לברך במקרה כזה ברכה אחרונה "בורא נפשות". מכל מקום, היות ולדעת רוב הפוסקים אין הדין כן, הרי כלל גדול בידינו "ספק ברכות להקל".

ולפיכך להלכה, מי שאכל פחות מכזית, מפירות שאינם משבעת המינים. ואכל עוד פחות מכזית מפירות שהם משבעת המינים. וכגון שאכל עשרים גרם תפוח ועשרה גרם תמר. הדין הוא שאינו מברך כלל ברכה אחרונה על מה שאכל.

שאלות ותשובות על ההלכה

בסיכום ההלכה, האם נכון שלא להיכנס לספק ולהשלים לשיעור בכה"ג או לא? כ"ז טבת תשע"ז / 25 בינואר 2017

נכון מאד. מאחר ויש בדבר מחלוקת הפוסקים, יותר טוב שלא להגיע למצב כזה.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה