הלכה ליום רביעי כ"ט סיון תשפ"ה 25 ביוני 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אבי מורי ועטרת ראשי

שלמה ראובן בן ירוחם ושרה ז"ל שפירא

וגם לעילוי נשמת סבתי רחל בת מרדכי וסולטנה
ת.נ.צ.ב ה
ולשמירת והצלחת כל חיילנו וכוחות הביטחון

הוקדש על ידי

יואב שפירא

פרטי דינים נוספים בהלכות בורר

בהלכה הקודמת ביארנו בקצרה כמה פרטים בהלכות בורר בשבת, וכעת נמשיך את הלכות בורר עם פרטים נוספים.

לקלף שום בשבת
נשאלנו האם מותר לקלף שום בשבת. משום שבגמרא בתלמוד ירושלמי (פרק כלל גדול ה"ב) מבואר, שהקולף שום בשבת עובר בתחילה משום דש, ואחר כך משום בורר. אולם כתב בספר מצות גדול, שאין לאסור על פי דברי הירושלמי לקלף בצלים ושומים בשבת, משום שהירושלמי מדבר באופן שמקלף את השום על מנת להניחו ולאכלו אחר זמן בסעודה אחרת, אבל אם קולף את השום על מנת לאכלו "לאלתר", כלומר "מיד" (לכל היותר בתוך חצי שעה), אין איסור בדבר. וכתב מרן הבית יוסף (בסימן שכא), שאף על פי שכאשר מקלף את השום בודאי "בורר פסולת מתוך אוכל", שהרי הפסולת, כלומר הקליפה, מקיפה את הירק מכל צדדיו, מכל מקום אין איסור בדבר, הואיל וכך היא דרך אכילתו של השום, ואין זו "דרך ברירה", ולכן למעשה, מותר לקלף שום בשבת בכדי לאכלו מיד. (חזון עובדיה שבת ח"ד עמוד קצג).

לקלף ביצים בשבת
כשם שלגבי קילוף שום בשבת, ביארנו שאין להקל בזה אלא כאשר מתכוין לאכול את השום "מיד", כמו כן אין להקל בקילוף ביצים בשבת, אלא כאשר מתכוננים לאוכלם באופן מיידי. כלומר, שמתחילים בסעודה לכל היותר בתוך חצי שעה מזמן הקילוף. ולא יותר מכך. ואף שהגאון רבי שלום משאש זצ"ל בספרו שו"ת שמש ומגן (חלק ראשון סימן טו) כתב להקל בקילוף ביצים אפילו על מנת לאוכלם אחרי זמן מרובה, מכל מקום רוב פוסקי זמנינו דחו דבריו, וכן פסק למעשה מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שאין להקל בקילוף ביצים אלא כאשר מתכוין לאכלם "מייד". (שם).

הוצאת העור של העוף ממנו
שאלה: האם מותר להוציא את העור של העוף מהעוף בשבת, כשאינו אוהב לאכול אותו? תשובה: הנה אף שעור העוף נחשב כפסולת לגבי העוף, ולכן לכאורה היה לנו לאסור להוציאו בשבת. מכל מקום מכיון שעור העוף מחובר לעוף, הרי הוא דומה לקליפת פרי, ולחיתוך פרי לשניים, שלא שייך בזה איסור בורר כל כך. ועוד יש טעמים אחרים להקל בדבר. לפיכך פסק מרן הרב זצ"ל בספרו חזון עובדיה (עמוד קצה), שמותר לקלף את עור העוף ממנו, בשעה שאוכל את העוף.

ובהלכה הבאה בעזרת ה' נסיים עם הלכות בורר.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם זה הדין גם לגבי עור של דג, שמותר משום מחובר? ח' טבת תשע"ב / 3 בינואר 2012

בעור של דג יש עוד סברא להקל. לכן מותר לקלף את עור הדג לצורך אכילה מיידית.

האם מותר לכתוש את השום בשבת לצורך אכילתו בשבת? ח' טבת תשע"ב / 3 בינואר 2012

אסור לכתוש את השום בשבת. ונכתוב בעזרת ה' בענין זה בשבועות הקרובים.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה