הלכה ליום שלישי כ"ח סיון תשפ"ה 24 ביוני 2025

פרטים בהלכות בורר

לפני כשנתיים ביארנו ב"הלכה יומית" כמה הלכות השייכות למלאכת בורר בשבת. ומאחר ונשאלנו בענין זה שאלות רבות ממנויים רבים, הננו לבאר בקצרה כמה פרטי דינים במלאכת בורר.

כפי שביארנו, אין היתר לברור בשבת, אלא בתנאי שיתקיימו שלשה תנאים. האחד, שיברור את ה"אוכל" מן ה"פסולת", ולא להיפך. השני, שיברור בידו ולא על ידי כלי המיוחד לברירה. והשלישי, שיברור על מנת לאכול "מיד" את מה שבורר, ולא על מנת לאכול לאחר כחצי שעה.

כאשר הפסולת מרובה על האוכל
מה שאמרנו שיש לברור את ה"אוכל" מן ה"פסולת" ולא להיפך, כן הדין, בין אם האוכל מרובה על הפסולת, ובין אם הפסולת מרובה על האוכל, שלעולם אסור לברור את הפסולת, אלא את האוכל בלבד. והבורר פסולת מן האוכל עובר על איסור חילול שבת מן התורה. (חזון עובדיה שבת חלק ד' עמוד קעח). לכן, אם לדוגמא יש הרבה גרעינים שמעורבים עם מעט קליפות, אסור להוציא את הקליפות, ולהשאיר את הגרעינים, אלא יש להוציא את הגרעין, ולאכול אותו, כדי לברור את ה"אוכל" מתוך ה"פסולת".

ברירת אוכל מתוך פסולת לצורך בעלי חיים
כשם שמותר לברור אוכל מן הפסולת בידיים, על מנת לאכול באופן מיידי, הוא הדין שמותר לברור אוכל מן הפסולת לצורך בהמה או חיה או עוף, וכן הדין לענין מי שנצרך לברור אוכל מן הפסולת לצורך האכלת דגים, שברירה כזו לא נאסרה כלל, כל שעושה כן על מנת שהבעלי חיים יאכלו מיד. (שם, עמוד קפו).

הוצאת עלי חסה מקולקלים
הדבר ברור, שאסור לברור עלי חסה או כרפס (סלרי) רקובים מתוך עלי חסה טובים. שהרי זה בורר פסולת מתוך אוכל. אלא יברור את עלי החסה הטובים מתוך הרעים. וכל זה דוקא כאשר עלי החסה כבר הופרדו מן הקלח שלהם, אבל אם עודם מחוברים לקלח, והעלים הרקובים הם מבחוץ, מותר להוציא אותם ולהשליכם, שהרי זה כקולף מפרי מקליפתו, שכבר ביארנו שאין בזה איסור משום בורר, כל שעושה כן על מנת לאכול "לאלתר", כלומר "מיד". (שם עמוד קפט).

ובהלכה הבאה יובאו עוד פרטי דינים בהלכות בורר בקצרה.

שאלות ותשובות על ההלכה

לגבי מלאכת בורר, האם משהו שלא אוהבים לאכול נחשב לפסולת או שבטל דעתו אצל כל האדם שכן אוכלים את אותו הדבר? כ"ה חשון תשפ"ו / 16 בנובמבר 2025

לעולם לענין מלאכת בורר, מה שנחשב אצלו פסולת, הוא הפסולת, אפילו אם שאר בני האדם מחבבים את מה שהוא מואס.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה