הלכה ליום חמישי כ"ה שבט תשע"ט 31 בינואר 2019

"שיעור דף יומי"

שאלה: מי שלומד בכל יום שיעור "דף היומי", האם הוא יוצא בכך ידי חובת תלמוד תורה בכל יום?

תשובה: בגמרא במסכת קידושין (דף ל.) אמרו, "ושננתם לבניך", לעולם ישלש (יחלק לשלושה חלקים) אדם שנותיו, שליש במקרא, שליש במשנה, ושליש בתלמוד. כלומר, מחוייב כל אדם מישראל, לחלק את זמנו בלימוד התורה, שילמד גם מקרא (חומש, נביאים וכתובים), גם משנה וגם תלמוד.

וכן פסק רבינו הרמב"ם (בפ"א מהלכות תלמוד תורה), שחייב אדם לשלש זמן לימודו. כיצד? אם היה בעל אומנות או מסחר, ועוסק במלאכה לפרנסתו שלוש שעות, ובתורה עוסק תשע שעות, קורא בשלש מהן בתורה שבכתב, ובשלש ילמד תורה שבעל פה, ובשלש ישכיל ויבין אחרית דבר מראשיתו ללמוד דבר מתוך דבר עד שידע היאך דיני המצות והיאך יוציא דין האסור והמותר.

ובדברי רבותינו האחרונים דיברו הרבה בענין זה, מהי הדרך הישרה בלימוד התורה. וכתבו הפרישה והש"ך ועוד מגדולי האחרונים, שיש בעלי בתים הנוהגים ללמוד בכל יום תלמוד (גמרא) עם פירוש רש"י והתוספות. (ממש כלימוד דף היומי). ואינם לומדים בספרי הפוסקים. אבל נראה שהעיקר הוא ללמוד בספרי פוסקים, ואינן יוצאים ידי חובת תלמוד תורה בלימוד הגמרא, וזהו ששנינו "כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא" (מגילה כח:), שהוא הלומד הלכות פסוקות. ורק תלמיד חכם העוסק שעות ארוכות בתורה, יוכל לעסוק גם בלימוד התלמוד כראוי.

ולכן בנדון השאלה, כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל (בשו"ת יחוה דעת חלק ששי סימן נב), שבודאי שלא נכון שילמדו כולם בכל יום דף יומי, במקום שילמדו שיעור בהלכה. והספרדים בכל מקומות מושבותם היו רגילים בכל יום לשמוע שיעורים בהלכה מפי תלמידי חכמים, וכך היו בקיאים בדיני התורה, וכיום במקומות רבים נתבטלו לגמרי השיעורים בהלכה, מחמת לימוד הדף היומי, שרבים מאד מסתפקים בו.

וכתב הגאון רבינו יהונתן איבשיץ בספר יערות דבש, שכל מי שלא למד הלכות שבת על בוריין פעמיים ושלוש לא יוכל להמלט מעון חילול שבת, הן מדאוריתא והן מדרבנן. (ומכאן תשובה לרבים ששאלו, מדוע ב"הלכה יומית" הארכנו לפני מספר ימים בפרטי דיני בורר, ושאבותיהם לא נהגו להזהר בזה כל כך. ובאמת שכל מה שכתבנו הוא הכרחי על פי השלחן ערוך, ועל כל אדם חובה להיות בקי בדינים פשוטים אלה).

ובודאי שמי שיכול, ראוי שילמד בכל יום גם שיעור דף יומי, וגם שיעור בהלכה, ובכך יבא על סיפוקו. אבל אם אינו שומע אלא שיעור אחד, עליו להעדיף שיעור בהלכה, כי ללא לימוד ההלכה לא ידע את דיני התורה.

וכמו כן נשים הקוראות בכל יום בספר תהלים, שמעלתן גדולה, מכל מקום יזהרו גם לקבוע איזה זמן ללמוד את דיני התורה, שאף הן מצוות להיות בקיאות בהם. (ובלימוד ההלכות ב"הלכה יומית" במשך כמה שנים, יוכל כל אדם לרכוש לעצמו ידע נרחב ביותר בהלכה).

שאלות ותשובות על ההלכה

הרב שלום לכם
רוב הזמן אני שומע שיעורי תורה מיוטיוב מזה 30 שנה מזמן הקלתות שיצאו לשמוע רבנים... היום זה יוטיוב ברוך השם זכינו גם לילמוד מספר הלכות כגון ילקוט יוסף והבן איש חי...השאלה האם הלימוד במדיה מצתרף ללימוד הרגיל..???
כול טוב לרב ולבני משפחתו ולכול ישראל כ"ג ניסן תשפ"א / 5 באפריל 2021

הלימוד מהקלטות יש בו מצוות תלמוד תורה. אבל אינו באותה מעלה כמו שומד מפי רב ממש. 

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה