הלכה ליום חמישי ח' שבט תשפ"ה 6 בפברואר 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אבינו היקר

יהושע דידי בן חנינא ז"ל

שהיום שלושה חודשים לפטירתו. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנותיו, חתניו ונכדיו

המשך דין נטילת ידיים, אחר גזיזת צפרניים וכדומה

בהלכה הקודמת למדנו את עיקר הדין, שלאחר נטילת (גזיזת) צפרניים, צריך ליטול ידיים. וכמו כן הבאנו את דברי הפוסקים ומרן השלחן ערוך, על עוד ענינים המחייבים נטילת ידיים. ועלינו לבאר כעת, מהו הטעם לנטילה זו? ובאיזה אופן יש לעשותה? האם כפי שאנו נוטלים ידיים בבוקר, או שדי ברחיצת הידיים בלבד.

הטעם לנטילת ידיים לאחר נטילת צפרניים
והנה טעם הנטילה העיקרי לאחר גזיזת הצפרניים, הוא משום רוח רעה השורה על הידיים לאחר נטילת הצפרניים, בדומה לרוח רעה השורה על הידיים בבוקר לאחר הקימה מן השינה. אולם כתבו המקובלים, וכן הגאון רבינו יוסף חיים (בספר בן איש חי פרשת תולדות), שרוח רעה זו אינה חמורה כל כך כמו הרוח רעה שבבוקר, אלא יש כאן "נדנוד רוח רעה".

אופן הנטילה לאחר נטילת צפרניים
ולפיכך כתב, שאין צורך ליטול ידיים שלש פעמים לסירוגין (כדין נטילת ידיים בשחרית), אלא די ברחיצת הידיים פעם אחת מן הברז. (ואם היו הצפרניים עודפות על הבשר, כלומר, ארוכות קצת, על פי הקבלה יש ליטול שלש פעמים לסירוגין, כפי שנוטלים ידיים בבוקר). וכן פסק מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שלאחר נטילת הצפרניים, די ברחיצת הידיים מן הברז פעם אחת, ואין צורך בנטילה בכלי שלש פעמים.

ומכל מקום נכון להחמיר ליטול ידיים שלש פעמים, בכדי לסלק את הרוח רעה השורה על הידיים. אבל אין צורך ליטול ידיו מכלי דוקא, וכפי שביארנו בדין ברכת אשר יצר לפני מספר חודשים, שדי ברחיצת ידיים מן הברז, שלש פעמים לסירוגין. (כלומר, יכניס יד ימין תחילה תחת זרם המים, ואחר כך יד שמאל, ואחר כך שוב ימין וכו').

ולסיכום: לאחר נטילת צפרניים, יש לרחוץ את הידיים לכל הפחות פעם אחת. ולדעת המקובלים, נכון להחמיר ליטול ידיים שלש פעמים לסירוגין, אך די ברחיצה מן המים הזורמים תחת הברז (שלש פעמים לסירוגין, יד ימין תחילה, ואחר כך שמאל וכו'). וכן נכון לנהוג. וכן היה מנהג מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר להקשיב לדברי תורה תוך כדי קציצת צפרניים ? כ"ו אייר תשפ"ב / 27 במאי 2022

מותר. 

לפי עניין זה. האם גם בבית העלמין לא צריך כלי בנטילת הידים? כ"ו טבת תשפ"ב / 30 בדצמבר 2021

ביציאה מבית העלמין נהגו כל ישראל ליטול מכלי דוקא, ולא לנגב ידים לאחר הנטילה. 

מהפסקה שלפני הסיכום, ניתן להבין, בטעות, שבברכת "אשר יצר" אין חובה בכלי. כדאי להבהיר את הדבר. ד' כסלו תשע"ב / 30 בנובמבר 2011

גם בנטילת ידיים כשמברך אשר יצר, אין חיוב ליטול ידיו מן הכלי

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה