הלכה ליום ראשון ג' כסלו תשפ"ג 27 בנובמבר 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שלום בן כרייה וידידיה יאמין ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

שיעור "לאלתר" - הכנת סלט ירקות בשבת

בהלכות הקודמות ביארנו את כללי מלאכת בורר, שצריך שיתקיימו כמה תנאים בכדי להתיר לברור בשבת. והאחד מהם, שיברור על מנת לאכול "לאלתר", כלומר, מיד.

כשם שבמלאכת בורר, למדנו שיש אופנים שמותר לברור בשבת, כמו כן במלאכת "טוחן", יש אופנים שמותר לטחון בשבת, ולמשל, מותר לחתוך ירקות בשבת לסלט.

וכשם שבמלאכת "בורר", אין להקל לברור בשבת אלא אם הדבר נעשה על מנת לאכול "לאלתר", כמו כן גם במלאכת "טוחן", כגון חיתוך סלט ירקות, יש להזהר שתעשה המלאכה "לאלתר". וכמו שפסק הרמ"א (סימן שכא) שהחותך ירק דק דק "על מנת לאכלו לאלתר" מותר. וענין זה יתבאר בעזרת ה' בעתו ובזמנו.

עניני "ברירה" ששייכים בהכנת סלט
המקלף שום או בצל מקליפתו בשבת, וכן אדם שיש לו אשכול עגבניות, שחלק מהן טובות, וחלק מהן מקולקלות, והוא נוטל בידיו רק את העגבניות הטובות, כדי לברור "אוכל מתוך פסולת", וכן כל כיוצא בזה, שמוציא דבר טוב מתוך דבר רע, הרי זה בורר, ואסור לעשות כן אלא אם כוונתו לאכול את הירק או הפרי לאלתר כמו שהזכרנו כמה פעמים.

כמה הוא שיעור "לאלתר" בסמוך לסעודה?
והנה כמה פעמים כתבנו, ששיעור "לאלתר", הינו פחות מחצי שעה. ומכאן עולה השאלה, לגבי אשה המכינה סלט ירקות עבור סעודת שבת, והיא מתחילה לחתוך את הירקות לפני הסעודה, האם מותר לה לעשות כן גם כאשר יאכלו מהסלט רק לאחר יותר מחצי שעה מזמן החיתוך?

דברי הפוסקים ששיעור "לאלתר" הינו מיד ממש
ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל האריך בנדון זה, ובראשית דבריו הביא דברי כמה מרבותינו הראשונים, שמשמע מדבריהם שאין להקל לברור בשבת, אלא כשבכוונתו לאכול מיד ממה שהוא בורר כעת. כלומר, כעבור דקה אחת, כדרך אדם שמקלף אגוז, ואוכל ממנו מיד. או, כאשר יושבים אנשים ומסבים לסעודה סביב השלחן, שאז מותר לברור עבור כל המסובים, אף על פי שאין בכוונתם לאכול מיד ממה שבוררים להם, מכל מקום כל זמן הסעודה נחשב "לאלתר". ולכן, בשעה שכבר התחילו בסעודה, מותר להכין סלאט עבור האורחים, או לקלף להם אגוזים וכדומה, משום שהכל הוא בכלל "לאלתר".

ומדבריהם משמע שלפני תחילת הסעודה, אסור לברור או לחתוך סלאט, הואיל ואין זה בכלל שיעור "לאלתר". וכן מבואר בדברי רבינו ירוחם והרמב"ן והראבי"ה ועוד. וכן כתב הריטב"א (שבת עד.) בזו הלשון "שמה שנהגו לברור את האוכל קודם סעודה כדי לאכול בשעת הסעודה, אסור הוא, ואין לעשות כן אלא בשעת אכילה ממש, ושיברור בידו אוכל מתוך פסולת".

דברי הפוסקים שלאלתר אינו מיד ממש
אולם מדברי כמה ראשונים (המרדכי בפרק כלל גדול ובתוספות ר"י הזקן שבת עד.) מבואר, ששיעור "לאלתר" אינו מיד ממש, אלא כל שמתכוין לאכול את מה שבורר "אחר זמן מה", גם זה בכלל בורר לאלתר, ורק אם מתכוין להשאיר את האוכל למשך "כשעה" (כלומר, זמן מה, ולא שעה של ששים דקות), הרי זה בורר לזמן ארוך, שחייב משום חילול שבת.

הדין למעשה
ולמעשה פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שאין להקל לברור לצורך סעודה, או לחתוך סלט לצורך סעודה, אלא כאשר עומדים סמוך לסעודה ממש, בתוך חצי שעה בסמוך לסעודה, אבל יש להזהר מאד מאד שלא להתחיל לברור או לחתוך סלט הרבה לפני הסעודה, שהרי יש בדבר איסור תורה משום בורר וטוחן, שלא הותרו אלא כאשר כוונתו לאכול לאלתר, דהיינו שבתוך חצי שעה תתחיל הסעודה. וגם אין להקל בזה אלא כאשר יש צורך לחתוך הרבה סלט וכדומה, שאז יש להתיר החל מחצי שעה קודם הסעודה, אבל אם אין צורך אלא בברירה מועטת, אין להקל אלא דקות אחדות קודם הסעודה בלבד.

וכבר כתב המגן אברהם (סי' שכא ס"ק טו), ועוד הרבה מהפוסקים, שאין להקל בחיתוך סלט או בברירה לצורך סעודה, אלא משעה שיצאו האנשים מבית הכנסת לכיוון הבית, שאז נחשב הדבר "לאלתר", שתיכף עומדים לשבת לסעודה, אבל לא קודם לכן.

ולסיכום: אין להקל בחיתוך סלט או בברירת מאכלים לצורך הסעודה, אלא בתוך שיעור של חצי שעה קודם הסעודה. ואם אין צורך בדבר, כגון שהסלט אינו גדול, אין להקל בזה אלא דקות מועטות קודם הסעודה בלבד.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין, כשיש רק בן אדם אחד, שיכול להכין סלטים ורוצה להכין הרבה סוגים לכבוד שבת והדבר לוקח לפעמים שלושת רבעי שעה או יותר? י"ב כסלו תשע"ב / 8 בדצמבר 2011

יש להכין את הסלטים מערב שבת. ורק את הסלטים החיים מותר לחתוך בתוך חצי שעה לפני הסעודה. ואם מכינים הכל מראש, ולא נותר אלא להכין סלטים, הדבר אינו מסובך כלל.

בענין חיתוך סלט לסעודת שבת.
במקרה שישנם אורחים, ויש צורך להכין מספר סלטים.
האם האשה יכולה להתחיל להכין את הסלטים, שזמן הכנתם אורך כשעה וחצי. בזמן שהגברים עדיין בביה"כ,זאת כדי שהכל יהיה מוכן לסעודה כשיוצאים מבית הכנסת? כ"ו חשון תשע"ב / 23 בנובמבר 2011

אסור לעשות כן. אלא תכין את הסלטים מערב שבת, או בסמוך לסעודה כמו שכתבנו. ויש בדבר נגיעה באיסור תורה, לכן יש להזהיר על זה.

8 ההלכות הפופולריות

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

רעמים בלילה – ברכה אחת

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה