הלכה ליום ראשון ב' אייר תשס"ו 30 באפריל 2006

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לעמרם איתן בן פריחה

לרפאוה שלימה ושיחזור לאיתנו במהירה - אמן

הוקדש על ידי

כל המשפחה

מנהג איסור עשיית מלאכה בימי ספירת העומר

כתב הטור, בשם רבינו האי גאון, שנהגו שלא לעשות מלאכה מפסח ועד עצרת (דהיינו חג השבועות) משקיעת החמה ואילך, משני טעמים, האחד משום תלמידי רבי עקיבא שמתו סמוך לשקיעת החמה ונקברו אחר שקיעת החמה, והיו העם בטלים ממלאכתם משום אבלם, על כן גזרו כך לדורות שלא יעשו מלאכה. והטעם השני הוא מפני שאנו סופרים ספירת העומר אחר שקיעת החמה, ובתורה כתוב: שבע "שבתות" תמימות תהיינה, "שבתות" מלשון שבות ולשון שמיטה, דהיינו שזמן ספירת העומר אסור במלאכה, כמו שנת שמיטה. וכן פסק מרן בשולחן ערוך (סימן תצג סעיף ד.) שנהגו הנשים שלא לעשות מלאכה מפסח עד עצרת משקיעת החמה ואילך.

ודנו הפוסקים אודות מה שכתב מרן בשולחן ערוך "נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה" האם כתב כן בדווקא, שרק נשים מנהגם כן, או שהוא הדין גם לגבי אנשים, כי לפי שני הטעמים שנזכרו לעיל אין טעם לחלק בין נשים לאנשים לעניין איסור זה. וכך אמנם פסק בספר כנסת הגדולה וכן פסק רבינו חיים פלאג'י שאין חילוק בין אנשים לנשים לעניין זה, וכן כתב בספר משנה ברורה.

ומובן שאיסור מלאכה זה אינו כאיסור מלאכה בשבת, כגון הבערת אש, אלא לא נאסרה אלא מלאכה ממש כגון תפירה וכדומה.

אלא שעדיין יש מקום לדון, שלפי הטעם הראשון לאיסור עשיית מלאכה שהוא מפני שאחר השקיעה נקברו תלמידי רבי עקיבא, אם כן, אין טעם לאסור עשיית מלאכה אלא עד יום ל"ד בעומר שהרי בו פסקו למות תלמידי רבי עקיבא, ואם כן מה שנהגו לאסור עשיית מלאכה עד לחג השבועות, אין זה אלא מחמת הטעם השני, שמכיוון שיש בפסוק לשון "שבות", לכן אסור לעשות מלאכה בזמן ספירת העומר. ולטעם זה כתבו הפוסקים, לאחר שכבר ספר ספירת העומר, רשאי לעשות מלאכה, ואם כן יוצא שלפי שני הטעמים, מיום ל"ד לעומר אחרי שכבר ספר ספירת העומר רשאים לעשות מלאכה. שהרי הטעם הראשון כבר אינו שייך כלל, שהרי תלמידי רבי עקיבא כבר לא מתו בימים אלו, וגם הטעם השני אינו שייך, שהרי כבר ספר ספירת העומר. וכן באמת עיקר להלכה להקל באופן כזה, שמיום ל"ד בעומר אחר שספר ספירת העומר, אין צריך להימנע מעשיית מלאכה כלל.

וכתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שמכיוון שאין כל חיוב למנהג זה, כל מי שלא נהג מנהג זה אינו חייב לנהוג בו, ורק הנוהגים כן, להיזהר שלא לעשות מלאכה, עליהם להישאר במנהגם. ובספר שולחן גבוה, להגאון רבי יוסף מולכו, (שחי בשאלוניקי לפני כמאתיים וחמישים שנה) כתב שאצלם האנשים לא נהגו באיסור זה כלל ורק הנשים נזהרו בזה.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה