הלכה ליום שני כ' חשון תשפ"ג 14 בנובמבר 2022

אופנים בהם מותר לברור בשבת

בהלכה הקודמת ביארנו את יסוד איסור מלאכת "בורר" בשבת. שהיא שווה בחומרתה למלאכת הבערת אש בשבת. והבאנו דוגמא למלאכת בורר, אדם המנפה קמח שמעורבת בו פסולת בשבת, חייב משום חילול שבת. וכן אדם שמונחים לפניו בצלחת, גרעינים שחורים ולבנים, והוא אינו חפץ אלא בלבנים, הרי שהגרעינים השחורים נחשבים כפסולת עבורו, ולכן אסור להוציא את הגרעינים השחורים מן הצלחת ולהשליכם למקום אחר. ועתה נבאר כמה אופנים שבהם מותר לברור בשבת.

"אוכל", "ביד", "מיד"
לא נאסרה מלאכת בורר בשבת, אלא כאשר נעשית המלאכה כדרכה, כלומר, בדרך שרגילה מלאכה זו להיעשות, אבל לא אסרה התורה לברור בשבת בדרך אכילה. וכגון, אדם שיש לפניו תבשיל של אורז עם קטניות, כגון אורז ואפונה, והוא חפץ עתה אך ורק באורז, מותר לו ליטול מן הצלחת את האורז ולאכול ממנו. שאין זה בכלל מלאכת בורר. ויש בהיתר ברירה בשבת שלשה תנאים, שאם נתקיימו שלשתם, מותר לברור בשבת. ונבארם אחד אחד.

"אוכל"
אסור לברור בשבת פסולת מתוך אוכל. וכבר ביארנו, שכל דבר שהאדם אינו חפץ בו עתה, נחשב "פסולת", והדבר שהוא חפץ בו נקרא "אוכל". ולכן, בדוגמא שהזכרנו, אדם שיש לפניו שני מיני גרעינים, והוא חפץ בלבנים, אף על פי שאסור לו ליטול בידו את הגרעינים השחורים ולהעבירם לכלי אחד, מותר לו ליטול בידו גרעינים לבנים ולאכלם, שאין זו דרך "ברירה", אלא דרך "אכילה", הואיל ובורר את ה"אכול" מן ה"פסולת", ולא להיפך. וכן זה שמונח לפניו תבשיל אורז עם אפונה, מותר לו לקחת בידו מאורז ולאכלו, הואיל והוא לוקח את ה"אוכל" מתוך ה"פסולת".

"ביד"
אסור לברור בשבת על ידי כלי המיועד לברירה, כגון מסננת, אבל אם בורר בידו, שלא באמצעות כלי, אין זה נחשב למלאכת ברירה. (כמובן, בתנאי שמתקיימים שאר התנאים, שבורר את האוכל מן הפסולת, וגם שיעשה כן לצורך מיידי, כפי שנבאר). ולפיכך בנדון שלנו, שהאדם מעוניין לקחת בידו גרעינים לבנים מתוך השחורים, אין זה נחשב לבורר, כיון שאינו עושה כן על ידי כלי.

"מיד"
אין איסור לברור בשבת, אלא כאשר עושה כן על מנת להניח את מה שבורר לשעה אחרת, אבל אם עושה כן על מנת לאכול לאלתר, כלומר "מיד", אין איסור בדבר. ולכן בנדון שלנו, הואיל והוא נוטל בידו גרעין לבן, או גרגר אפונה, ועושה כן בידו, ועל מנת לאכלו באופן מיידי, אין זה בורר האסור בשבת.

שצריך שיתקיימו כל שלשת התנאים יחדיו
וכפי שאמרנו, אין היתר במלאכת בורר, אלא כאשר מתקיימים כל שלשת התנאים יחדיו. אבל אם בורר אוכל מתוך פסולת בידו, והוא עושה כן על מנת לאכול את מה שבורר לאחר זמן, הרי זה עובר על מלאכת בורר האסורה מן התורה. וכלשון מרן השלחן ערוך (סימן שיט), "הבורר אוכל מתוך הפסולת בידו, להניחו (כלומר, להניחו ולא לאכלו מיד, אלא לאחר זמן), אפילו לבו ביום (כלומר, אפילו אין בכוונתו לאכלו אלא לאחר כחצי שעה), נעשה כבורר לאוצר (כלומר, כבורר לצורך אחסנה למשך זמן ארוך) וחייב (משום חילול שבת).

וכמו כן אם בורר אוכל מתוך פסולת, ועושה כן על מנת לאכול לאלתר (מיד), אך עושה כן באמצעות כלי המיועד לברירה, הרי אסור לעשות כן בשבת.

ולסיכום:
אסור לברור בשבת. ולפיכך, מי שיש לפניו צלחת, ובה גרעינים שחורים ולבנים, והוא אינו חפץ אלא בלבנים, אסור לו ליטול את השחורים ולהעבירם לכלי אחר. וישנם שלשה תנאים, שאם נתקיימו כולם, מותר לברור בשבת. "אוכל", "ביד", "מיד".

"אוכל", כלומר, שיברור את האוכל מן הפסולת ולא להיפך. ובנדון שלנו, את הגרעינים הלבנים מן השחורים.

"ביד", שיברור את האוכל מן הפסולת בידו, ולא באמצעות כלי המיועד לברירה, כגון מסננת.

"מיד", שיברור על מנת לאכול לאלתר (מיד), ולא בכדי להניח לאחר זמן, כגון למשך חצי שעה.

ואם לא נתקיימו שלשת התנאים, אסור לברור בשבת. ולכן, אם לקח בידו את הגרעינים הלבנים, והניחם בצד לאכלם לאחר חצי שעה, הרי זה אסור משום חילול שבת.

שאלות ותשובות על ההלכה

רצוני לדעת האם מותר להשתמש במגרדת בשבת כגון לגרד גזר לסעודה וכדומה? והאם מותר להשתמש במקלף ירקות בשבת או שהכלים האלו מוקצה? י"ג חשון תשע"ב / 10 בנובמבר 2011

אסור להשתמש במגרדת בשבת. לגבי מקלף, הדין יבואר בהמשך ההלכות.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה