הלכה ליום חמישי י' ניסן תשס"ז 29 במרץ 2007

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

למורנו ורבנו רבי עובדיה יוסף בן גורג'יה שליט"א

הוקדש על ידי

אתר הלכה יומית

סדר ליל פסח "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", תיקן רש"י וכן נהגו בכל הדורות לנהוג על פי סדר זה וכפי שנדפס במחזורים ובהגדות וב"ה מצויים כיום בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" משובחים שבהם מפורט היטב כיצד יש לנהוג בכל סדר ליל פסח. ועל כל אחד העורך סדר בביתו להיות חכם עיניו בראשו ולקנות לעצמו הגדה של פסח שנערכה על פי דעת גדולי הדור. ואנו ממליצים על הגדה של פסח "חזון עובדיה" שנתחברה על ידי מרן הרב שליט"א וכתובה בשפה קלה בלשון שווה לכל נפש.

היין שמברכים עליו "בורא פרי הגפן" צריך שיהיה על פי ההלכה יין שלכל הפחות רובו הוא מענבים ממש (ויש מחמירים אף יותר) ויין שמעורב בו בכמות גדולה מים וסוכר ושאר ירקות, אין לברך עליו בורא פרי הגפן אלא שהכל נהיה בדברו. והיינות הנמצאים תחת השגחת הבד"ץ של העדה החרדית, אין לברך עליהם בורא פרי הגפן בשום אופן, אלא אם ידוע בבירור שאותם יינות הם יינות אמיתיים ולא מזויפים. וכן הדין בכל היינות המיוצרים ביקבים שאין וודאות שהם לכל הפחות רובם יין אמיתי מענבים, אין לברך עליהם בורא פרי הגפן, ואף על פי שכתוב על התווית "ברכתו בורא פרי הגפן גם לדעת מרן הבית יוסף" אין לסמוך על זה, כי יש המפרשים בדעת מרן דברים שאינם על פי מנהג אמיתי שרובו מענבים.

יש יקבים המקפידים, אם מטעמי כשרות ואם מטעמי איכות, שהיינות שלהם יהיו רובם מענבים ממש. ומהם יקבי "כרמל מזרחי" יקבי "רמת הגולן" יקבי "קסטל", ועוד, וברכתם "בורא פרי הגפן".

שיעור היין שצריך לשתות בליל הסדר הוא לכל כוס שיעור "רביעית" שהוא שיעור שמונים ואחת גרמים לכל כוס בלי הפסק כלל, דהיינו שיש לשתות שיעור שמונים ואחת גרמים בבת אחת בכל כוס ששותים, ואם שתה בדיעבד רק רוב רביעית, דהיינו שיעור כארבעים וחמש גרם, יצא ידי חובה ואין צריך לשתות שוב.

מי שקשה לו לשתות יין בליל הסדר, יכול לשתות מיץ ענבים, ויוצא בו ידי חובת ארבע כוסות.

שאלות ותשובות על ההלכה

שיעור רביעית כמה הוא? ראינו בספרים שפוסקים על פי דעת מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, וכותבים שמונים ושבעה גרם, ואצלכם כתוב שמונים ואחת? כ"ב אב תשס"ט / 12 באוגוסט 2009

שיעור רביעית הוא שמונים ואחת גרם. מה שכתבו שמונים ושבעה, הוא מפני שכך היתה ההוראה מקובלת, עד שמרן הרב דקדק בזה ביותר, והורה שהשיעור הנכון יותר הוא שמונים ואחת.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה