הלכה ליום ראשון י"ג ניסן תשפ"ד 21 באפריל 2024

ההלכה מוקדשת לזיווג הגון ומוצלח במהרה עבור

ברוך אל בן חווה דוידי

הוקדש על ידי

פלוני

אכילת מצה וסעודה בערב פסח

ביום ערב פסח (שהוא יום ארבעה עשר בניסן, השנה שנת התשפ"ד, מחר, ביום שני), אסור לאכול מצה, כדי שאדם יאכל את המצה לתיאבון בליל הסדר, ובליל ארבעה עשר בניסן (לילה שהוא קודם ליל הסדר, כלומר, הלילה הקרוב), מותר מצד ההלכה לאכול מצה.

מצה עשירה
מצה עשירה (מצה עשירה זו היא מצה שנעשית מקמח כשר לפסח ומי פירות כגון יין וכדומה וללא כל תערובת מים), או מצה מטוגנת או מבושלת, מותר לאכול בארבעה עשר בניסן, והטעם לזה, שהואיל ולא יוצאים ידי חובת אכילת מצה בליל פסח במצה עשירה, שנאמר "לחם עוני" (פסחים לו.) לפיכך לא אסרו לאכול ממנה בערב פסח, אבל עוגה שנעשית מקמח מצה (שכבר נאפתה המצה ואח"כ נטחנה ונעשה ממנה קמח) ועירבו בה דבש ויין וכדומה, וחזרו ואפו אותה, אין לאכלה בערב פסח, שהואיל ונאפתה כבר, אין עליה שוב תורת מצה עשירה.

ואותם שאינם רוצים לאכול מצה בשום צורה בערב פסח, יכולים על כל פנים לתת לילדים לאכול מצה מטוגנת כמו שכתבנו, שבזה אין איסור.

סעודה בערב פסח
משעה עשירית ביום, (בשעות זמניות, שלוש שעות קודם צאת הכוכבים, ובארץ ישראל הוא בערך בשעה ארבע וחצי בצהריים) בערב פסח, אסור לאכול סעודה, ואפילו שלא אוכלים בה מצה, כדי שיוכל לאכול את המצה בלילה לתיאבון. ומותר לאכול פירות וירקות, וכן מותר לאכול תבשיל אורז, אף לאחר שעה עשירית, ובלבד שלא ימלא כריסו בהם לאכול ולשבוע.

ה"מצה"
המצה שיוצאים בה ידי חובה בליל פסח, צריכה להיות מצה שנשמרה משעת קצירה. וזו היא שנקראת "מצה שמורה", כלומר, שמשעת קצירת החיטים השגיחו עליהם שלא תגע בהם אף טיפת מים. ונכון מאד שאותה מצה תהיה עבודת יד, ומכיוון שבנקל עלולות לעלות שאלות חמורות בכשרות המצה, יש להיזהר לקנות מצות אך ורק במקום שיש עליהם פיקוח על ידי גוף כשרות רציני. ובזמנינו מצויות ברוך ה' בשוק מצות עבודת יד (עגולות) אשר נעשות עבור ליל הסדר תחת השגחה קפדנית, וניתן לרכוש ממצות אלו לליל הסדר.

."על אכילת מצה"
אין לברך "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על אכילת מצה" אלא בליל הסדר, אבל בשאר ימי הפסח אכילת המצה אינה חובה, ולכן אין לברך עליה ברכה זו.

אכל בערב פסח
בספר שו"ת והשיב משה (חלק או"ח סימן כ"ח) דן במי שאכל מצה בערב פסח בשוגג, האם יברך ברכת המזון, שהרי ישנה הלכה בידינו, שמי שאוכל דבר איסור אינו מברך עליו לא בתחילה ולא בסוף, וכמו שכתב הרמב"ם (פרק א מהלכות ברכות הלכה יט) וכן פסק מרן בשולחן ערוך (סימן קצו). ועל כן לכאורה הוא הדין למי שאכל מצה בערב פסח, שהואיל ואכל מאכל איסור, אינו מברך עליו ברכת המזון.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל הביא ראיה שצריך לברך ברכת המזון, מדין חולה שצריך לאכול ביום בכיפורים, שכתבו הפוסקים שמברך ברכת המזון, ואף על פי שבשאר איסורים כגון חולה שחייב לאכל בשר לא כשר, אינו מברך על הבשר כלל, מכל מקום יש חילוק אם המאכל אסור מצד עצמותו שאז אין לברך עליו בשום אופן, אבל אם המאכל מותר באכילה, רק שמחמת הזמן אסור לאוכלו כגון ביום הכיפורים או מצה בערב פסח, צריך לברך על המאכל ברכה ראשונה ואחרונה.

ולכן להלכה אדם שבטעות אכל מצה בערב פסח, צריך לברך ברכת המזון.

שאלות ותשובות על ההלכה

לחמניות מקמח מצה מותר לאכול בשבת בבוקר? שאישתי מכינה שמן ביצים מים קמח מצה י"א ניסן תשפ"א / 24 במרץ 2021

אסור לאכול למניות כאלה בשבת בבוקר, מפני שכל ההיתר הוא במצה שבושלה או טוגנה, אבל מצה ששוב נאפתה, אפילו בתערובת ביצים וכדומה, אסור לאכלה בערב פסח. (משנה ברורה ואור לציון ועוד). תבורכו מפי עליון,

על מצה בשאר השנה צריך לברך ברכת המזון? האם אין דינה כפת הבאה בכסנין? י"א ניסן תשע"ג / 22 במרץ 2013

מעיקר הדין, על המצה, בכל ימות השנה, מלבד בימות הפסח, יש לברך בורא מיני מזונות. ומי שמחמיר על עצמו לברך המוציא, ליטול ידיים, ולברך ברכת המזון, תבוא עליו ברכה.

8 ההלכות הפופולריות

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה


לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה