שאלה: בדיקת תפילין או מזוזות, שיש נוהגים לבדקן בחודש אלול, האם היא חובה מצד הדין, או אינה אלא מנהג חסידות בלבד?
תשובה: זו לשון הרמב"ם, "הכותב תפילין בכתב ידו, או שלקחן מן המומחה, או משאר אדם, ובדקן והחזירן לתוך בתי התפילין, אינו צריך לבדקן פעם אחרת אפילו לאחר כמה שנים, ואין חוששין להם שמא נמחקה אות מתוכן או שניקבה, וכן היה הלל הזקן אומר (בתלמוד ירושלמי עירובין פרק י) תפילין אלו משל אבי אמא הן". כלומר שאפילו הלל הזקן היה מניח את התפילין של סבו, מפני שהן עומדות בחזקת כשרותן.
ובספר אורחות חיים, הביא שיש מחלוקת תנאים אם אין צריך לבדוק התפילין אפילו אחר הרבה שנים, שיש סוברים שחייבים לבדקן כל שנים עשר חודש, דהיינו אחת לשנה, וכתב, "ושמעתי שחכמי צרפת נהגו לבדקן משנה לשנה, ובתשובות הגאונים מצאתי, שהמניחן תמיד (כלומר שמניח תפילין אלו בכל יום) אין צריך לבדקן אפילו לחמישים שנה, מפני שהאוויר שולט בהן תמיד ואינן מתעפשות מבפנים, אבל אם אין מניחן אלא לפרקים, צריכות בדיקה, וכן שמענו מחכמים וזקנים שיש לבדקן ב' פעמים בכל שבע שנים". עד כאן.
ולפי זה תפילין שלנו שאנו מניחין אותן בכל יום ויום, אינן צריכות בדיקה מן הדין, ורק במזוזה שהיא קבועה בקיר כל הזמן, חייבים לבדקה כל שלוש שנים ומחצה, וכן פסק מרן השלחן ערוך.
אלא שיש מהפוסקים שכתבו, שמכיוון שבזמנינו מצוי שהתפילין נמצאות פסולות מחמת הזיעה שמקלקלת את האותיות, לכן מן הראוי לבדוק אף את התפילין פעמיים בשבע שנים כדין מזוזה.
ועל פי זה כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שבזמנינו שרבו סופרים ומגיהים שאינם מומחים כראוי בדיני תפילין ומזוזות, וכמה פעמים נמצאו פסולים באותיות שלהם לכן ראוי להחמיר ולבדקן בימי אלול, ובמזוזות יש להחמיר יותר, אבל מעיקר הדין אין חיוב לבדקן אלא פעם אחת בכל שלוש שנים ומחצה. וכן כתב הגאון הראשון לציון בספר ילקוט יוסף (סימן לט), וכן כתב באריכות בספר הלכה ברורה.
וכשהיה מרן רבינו עובדיה יוסף ז"ל צעיר לימים, ישב יחד עם הרה"ג רבי נעים אליהו ז"ל (אחיו של הגר"מ אליהו ז"ל) באחד מבתי הכנסת של עדת הבבלים בירושלים, והיו מקבלים מידי יום ביומו זוגות תפילין לבדיקה, ומצאו רבים מהם פסולים בתכלית. וזיכו את הקהל לדעת מה מצב התפילין שלהם, ולהצילם מביטול המצוה היקרה הזו.
ומן האמור יש להעיר את אזנו של כל מי שבא לקנות תפילין או מזוזות חדשים, שיזהר לקנותן אך ורק מאדם ירא אלקים המפורסם במלאכתו, ושתלמידי חכמים אמיתים סומכים עליו בענינים אלו, מפני שאם אין הסופר ירא ה', בהכרח שיהיו התפילין ומזוזות שלו פסולים לגמרי, שהרי צריך שיכוין לקדש את ה' בכל פעם שכותב את שמו, ואם אין יראת ה' בלבו, בודאי שלא יזהר בכך. ועוד רבו מאד פרטי הדינים בענינים אלו שצריך שיהיה הסופר בקי בהם, והנסיון גדול, מפני שלעתים נאלץ הסופר להפסיד ממון רב בגלל טעות אחת שיכול לתקנה מבלי שאיש ישים לב, ולכן יש להתייעץ בענינים אלו עם תלמיד חכם, בכדי שלא להכשל חלילה באי הנחת תפילין או מזוזות.
