הלכה ליום שלישי ג' אלול תשפ"ב 30 באוגוסט 2022

חודש אלול – מעשה במרן זצ"ל בענין שמיעת מוזיקה

כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל: חסד גדול עשה ה' יתברך עם עמו ישראל, כאשר גילה להם, כי יום המשפט הוא יום א' בתשרי. (כי באמת, גם אומות העולם נדונים ביום זה, אבל אין להם ידיעה על כך, ולכן אינם מתכוננים כראוי ליום זה, ומפסידים טובה הרבה). וכמו שנאמר בתהלים, "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ, כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב". כי בנוהג שבעולם, מי שעבר על החוק, ונתפס אצל שוטר והלה יקחהו באופן מיידי לפני שופט, להשפט בצורה מהירה, הלא קרוב לודאי שלא יוכל להתמודד מול האשמות שהוא מואשם בהן. מה שאין כן אילו תנתן לו האפשרות לדעת את מועד המשפט, ויוכל להתמודד ולהתיעץ עם עורך דין טוב, בכדי שידע מה לטעון במשפט ומי יסנגר עליו, שאז בודאי יש תקוה שיוכל לצאת זכאי במשפטו.

כמו כן אנו, מיום ראש חודש אלול, מריעים בשופר וקמים לסליחות ומתכוננים ליום הדין שאומרים בו הרת עולם היום יעמיד במשפט כל יצורי עולם, ואז מתחילים גם כן לומר בתפילה, המלך הקדוש, המלך המשפט, ובאלול אנו מתכוננים כראוי להכין פרקליטים גדולים לפני הקדוש ברוך הוא, ואלו הם פרקליטיו של אדם, תורה ומצוות ומעשים טובים (שבת לב.), ובתוספתא אמרו, צדקה וגמילות חסדים, פרקליטים גדולים הם בין ישראל לאביהם שבשמים. וכן שנינו באבות, כל העושה לו מצוה אחת, קונה לו פרקליט אחד. ואם הפרקליט הוא גיבור ואיש מלחמה, כגון שהוא נוצר מפי תלמיד חכם העוסק בתורה, בודאי שאז אותם המקטרגים לא יהיו אלא כשועלים קטנים מחבלים כרמים, שגערה אחת מאת סנגור כזה תשתק את כולם. וכמו שאנו אומרים בסליחות, חתום פה שטן ואל ישטין עלינו, ויעמוד מלאך ומליץ טוב בעדינו, הוא יגיד יושרנו. הרי פתח רחב להוציא אותנו זכאים לפני ה' יתברך, וכמו שאמרו במסכת ראש השנה, על הפסוק, כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו, כה' אלקינו בכל קראנו אליו.

רבינו האר"י ז"ל כתב בשער הפסוקים, על הפסוק העוסק בבריחת הרוצח לעיר מקלט, ששם לא יאונה לו כל רע, וכפי שנאמר "אנה לידו ושמתי לך" (מקום אשר ינוס שמה). ראשי תיבות "אלול", לרמוז כי חודש אלול ניתן לתשובה, ושב ורפא לו. והכל צריכים לחזור בתשובה, וכן אמרו על הפסוק: ומל ה' אלהיך "את לבבך ואת לבב" זרעך, ראשי תיבות אלול, לרמוז על הבא ליטהר, מסייעין אותו. ובפרט בענין התשובה שהקדוש ברוך הוא אמר לישראל, פתחו לי פתח כחודו של מחט, ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם. וזוהי הסיעתא דשמיא לחזור בתשובה.

ועוד נרמז חודש אלול בפסוק, ומשלוח מנות "איש לרעהו ומתנות לאביונים", ראשי תיבות אלול. כי זהו הזמן הראוי ביותר למצות הצדקה, שמכפרת עוון. וכמו שאמרו במדרש, הקרבנות אין מכפרים אלא על השוגג, והצדקה מכפרת בין על השוגג ובין על המזיד.

בימי חודש אלול, על האדם להתבונן ולעשות חשבון נפש עם עצמו, להתחזק בעבודת ה'. ואפילו מי שזכה לעבוד את ה' כראוי, עליו להתחזק ביתר שאת בימים אלה, ברצינות גדולה ובריכוז, כדי שלא יאבד ימים יקרים אלה.

ומעשה היה, לפני כשלוש עשרה שנה, שנסע מרן זצוק"ל ברכבו לאיזה שיעור תורני, ובשעת הנסיעה רצה הנהג שלו להסב לו קורת רוח, לכן הפעיל "דיסק" עם מוזיקה ייחודית שמרן זצ"ל היה אוהב לשמוע. פנה אליו מרן זצ"ל בנעימות וביקש ממנו שיכבה את המוזיקה, הרי ימים אלה הם ימי חודש אלול!!! ישמע חכם ויוסף לקח!

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה