הלכה ליום חמישי כ"א סיון תשפ"ד 27 ביוני 2024

מיחם של שבת

שאלה: מיחם מים המיועד לשימוש בשבת, ויש בצדו "מד - מים", שהוא צינור זכוכית דק, המתמלא ממימי המיחם,  בכדי שניתן יהיה לדעת כמה מים נותרו במיחם. ובכל פעם שפותחים את ברז המים של המיחם, נכנסים מים חדשים לצינור הזכוכית דרך פתח המחבר ביניהם, עד שגובה המים שבצינור משתווה לגובה המים שבמיחם. האם מותר להשתמש במיחם זה ביום השבת?

תשובה: שורש השאלה, בהיות והמים הנמצאים בצינור במשך זמן מה, הולכים ומתקררים, הרי שבפתיחת ברז המים של המיחם, המים שהיו צוננים בצינור, חוזרים לתוך המיחם, ומתבשלים שוב. והשאלה, אם אין איסור לעשות כן בשבת, מצד איסור "בישול" של המים שהיו בצינור, ונכנסים כעת לגוף המיחם.

בישול אחר בישול בדבר שהוא נוזלי
והנה ביארנו כבר, שאין "בישול אחד בישול בשבת", כלומר, דבר שנתבשל כבר לפני שבת, אין איסור לבשלו שוב ביום השבת, (ולכן התרנו להניח פרוסות לחם על גבי פלאטה, שיעשו "צנימים"). ואם כן לכאורה, אין כל איסור במה שהמים שרתחו ונתבשלו כבר, ונכנסו לצינור, חוזרים לתוך המיחם בשבת, שהרי "אין בישול אחר בישול". אולם מטעם זה לא נוכל להקל בדבר, הואיל ונחלקו רבותינו הראשונים, אם גם בדבר "לח", כלומר, שיש בו רטיבות, אומרים "אין בישול אחר בישול", ולדעת מרן השלחן ערוך, בדבר שהוא לח, יש "בישול אחר בישול" בשבת. ולכן מטעם זה לבדו, אין להקל בדבר, אף שכאמור, יש החולקים ומיקלים אף בדבר לח שנתבשל, לחזור ולבשלו שוב.

מלאכה ש"לא איכפת לו" בעשייתה
אולם כתב מרן הרב זצ"ל (בשו"ת יחו"ד ח"ו סכ"א), שיש לצרף טעם נוסף להקל בזה, משום שהמשתמש במיחם בשבת, לא איכפת לו כלל מכך שנכנסים מים מהצינור לגוף המיחם, ושהם מתבשלים שם. ולפיכך, נחשב הדבר ל"פסיק רישיה דלא ניחא ליה", כלומר, אף על פי שפעולת בישול המים היא ודאית, מכל מקום לא איכפת לאדם מכך שהמלאכה נעשית. ויש מרבותינו הראשונים האומרים שכל דבר ש"לא איכפת ליה", מותר לעשותו בשבת. ובראשם רבינו נתן בעל הערוך, והרי"ף, ועוד. ואף שאנו תופסים להלכה כדעת האומרים שיש איסור לעשות מלאכה בשבת אפילו אם "לא איכפת ליה" בעשייתה, מכל מקום, לגבי השימוש במיחם, יש לנו שני ספקות להקל בדבר, שמא "אין בישול אחר בישול" גם בדבר לח, ושמא הלכה כהרב בעל הערוך, שבדבר שלא איכפת לו, אין איסור לעשותו בשבת.

ולכן להלכה, מותר להשתמש במיחם זה בשבת ללא חשש. וכן הורה גם הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל, ועוד מגדולי הפוסקים.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם כשמעניין אותו כמה כמות של מים יש במתחם זה לא נקרא איכפת לה? כ"ג סיון תשפ"ד / 29 ביוני 2024

זה נקרא שלא איכפת לו שהמים הללו יתבשלו או לא יתבשלו, אף על פי שאיכפת לו שהמים יראו לו את כמות המים שבמיחם.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה