הלכה ליום ראשון י' סיון תשפ"ד 16 ביוני 2024

"כתובה"

שאלה: מה היא כתובה שכותבים בזמן הנישואים?

תשובה: ה"כתובה" היא שטר שנכתב לפני שנושא הבעל את האישה, ותוכנו הוא התחיבויות שונות מצד הבעל כלפי אשתו כפי שנבאר. ואסור לאדם לישא אישה בלי שיכתוב לה כתובה.

בכתובה, מתחייב הבעל לזון ולפרנס את אשתו. ולדאוג לה ללבוש ראוי בחורף ובקיץ (כדרך שמקובלת על פי כבודו וכבודה), וכן למנהג הספרדים, מתחייב הבעל בשבועה, שלא ישא אשה על אשתו.

עוד מתחייב הבעל בכתובה, שאם יגרש את אשתו, יתן לה סכום כסף חשוב הנקוב בכתובה, הבעל מוכרח להתחייב על הסכום הזה, כדי שלא יהיו הגירושין קלים בעיני הבעל. שאם לא היתה כתובה בין בני הזוג, הרי מיד לאחר הנשואין, אם יראה הבעל מעט קשיים בחייו עם אשתו, מיד יחפוץ להתגרש ממנה, ועל כל ריב ומדון שיצוצו ביניהם מיד יפנו לבית הדין לשם גירושין, במקום שינסו לפתור את הבעיה בדרכי שלום, ולהשיב את השכינה הקדושה לשרות ביניהם. לכן חובה על הבעל להתחייב לאשתו בכתובה, שאם יגרש אותה, יהיה עליו לשלם לה סכום חשוב הנקוב בכתובה.

בזמנינו, נהגו רבים, להוסיף על סכום הכתובה עוד סכום כסף, הנקרא "תוספת כתובה". וגם סכום זה משמעותו, שאם ירצה הבעל להגרש מאשתו, יהיה חייב לשלם לה את אות והסכום הנקוב בכתובה. ומעשים בכל יום בבתי הדין הרבניים, שכאשר מגיעים זוג לשם גירושין, וטענות הבעל אינן מספקות, אז בית הדין כופה את הבעל לשלם לאשה את כל סכום כתובתה, ורק אז מאשר בית הדין את הגירושין כדת וכדין.

ומכאן נלמד, אודות מה שמקובל בדורנו על ידי ארגונים שונים, המפרסמים שעל פי היהדות האשה היא קנויה לבעלה כשפחה, ועוד מחזקים טענתם הראיה שבכתובה נכתב שהאישה קנויה לבעל וכו', וכל דבריהם הבל, שהרי אדרבא בכתובה לא נכתבים אלא חיובי הבעל לאשתו, ואילו התחייבויות האשה לבעל כלל לא מופיעות בכתובה, ובודאי שעל פי התורה האישה אינה שייכת לבעלה כמו שפחה, ותורתנו הקדושה והנצחית נכתבה על ידי ה' יתברך, בורא האיש והאשה, והוא שברא גם את טבע האיש ואת טבע האישה, ועל ידי נביאיו וחכמי תורתו הדריכנו איך יהיה יחס האיש לאשתו, ואיך הוא יחס אישה לבעלה, וכך היא דרכם של ישראל קדושים שזוכים בזה לאושר בעולם הזה, ולרב טוב לעולם הבא.

ובזמנינו בעוונות הרבים ישנם ארגונים שמדפיסים כתובות חדשות, ובהם חיובים הדדיים בין האיש לאשה, ויש לדעת כי על פי רוב כתובותיהם פסולות לגמרי, והם עוקרים את כל כוונת הכתובה המקורית, שהיא התחייבות מצד הבעל לאשה כאמור, ובעבור בצע כסף, וטענות של שקר וכזב מתוך שנאתם לדת ישראל המקורית, עוקרים את כל הקדוש והיקר לנו, ומסיתים המון זוגות להנשא שלא על פי דרכי התורה המקוריים, ואין תקווה לאחריתם. ולמזהיר ולנזהר, שלומים יתן ה', כמי נהר.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה