הלכה ליום שני י"ז שבט תשס"ז 5 בפברואר 2007

ההלכה מוקדשת לזיווג

לירון בת מרסל

שתמצא את הזיווג שלה משמיים ותתחתן השנה בע"ה ותזכה להקים בית יהודי וכשר!

הוקדש על ידי

תאל

דברים שברכתן שהכל

על כל דבר שאין גידולו מן הארץ, כגון בשר בהמה חיה ועוף, דגים ביצים חלב גבינה, מברך שהכל נהיה בדברו.

על כמהין, הנקראים טרפש, (שהם סוג של פטריות הגדלים מתחת לאדמה) ועל פטריות, מברך שהכל נהיה בדברו, משום שאין הם גדלים ויונקים מן האדמה אלא מהלחות שבאוויר האדמה.

כל דבר שנשתנה לקלקול, כגון פת שנתעפשה, או תבשיל שנשתנתה צורתו ונתקלקל מעט, נשתנה ברכתו המיוחדת שהייתה לו, ומברכין עליו שהכל נהיה בדברו. (אבל מאכל שנתקלקל לגמרי עד שאינו ראוי לאכילה כלל אין מברכין עליו כלל, כגון יין שהחמיץ וכדומה.)

ולאו דווקא אם נתקלקל המאכל מחמת עצמו, אלא אפילו מאכל שהוא טוב יותר לאכלו חי מאשר מבושל, אף על פי שגם כשהוא מבושל הוא ערב לחיך וטוב, מכל מקום נשתנתה ברכתו לברכת שהכל. וכגון מלפפון, שבלי ספק הרי הוא טוב יותר לאכילה כשהוא חי, אם בשלו מברך עליו שהכל נהיה בדברו, שהרי נשתנה לקלקול, וכן פלפל, כשהוא חי ברכתו בורא פרי האדמה, אבל אם עשו ממנו "פלפל ממולא" באורז, והוא בא כעת לאכלו בפני עצמו, מברך עליו שהכל נהיה בדברו. (אבל אם בא לאכלו יחד עם המילוי, אין צריך לברך על הפלפל כלל, שהרי הוא טפל למילוי שבתוכו, ובברכת המילוי נפטר הפלפל. וכפי שכבר ביארנו בהלכה הקודמת בדין עיקר וטפל.)

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה