הלכה ליום חמישי כ"ב אייר תשע"א 26 במאי 2011

ההלכה מוקדשת לרפואת הרב הגאון הצדיק, זקן ראשי הישיבות

רבי חיים פנחס (שיינברג) בן יוספה בתושח"י

שהשם יתברך ירפאהו רפואה שלימה, ויאריך ימים
על ממלכתו בבריאות טובה ונהורא מעליא. אכי"ר.

הוקדש על ידי

מערכת הלכה יומית

חשמל ביום טוב

שאלה: בביתו של קרוב משפחתי, נוהגים להקל בהדלקת אור חשמל ביום טוב, ואומרים שיש גדולי עולם שפסקו להקל בזה, האם נכון הדבר?

תשובה: נכון הדבר, שיש מגדולי הפוסקים שכתבו להקל בהדלקת אור חשמל ביום טוב. ובפרט היקלו בזה בענין נורות פלורוסנט, שאין בהם מציאות אש ממש. ויש מהפוסקים שהיקלו בדבר משום שלא הבינו נכון את ענין מציאות החשמל, כי יש מהם שסברו בטעות, שהדלקת האור אינה יצירת אור מחודש, אלא העברת אש בלבד, וזאת על פי מידע מוטעה שקיבלו מאנשים שהציגו עצמם כמומחים לעניני חשמל, והם אמרו, שמציאות האש הנוצרת מן החשמל, מצוייה כבר בתוך חוטי החשמל, ועל ידי הלחיצה על מתג החשמל, נוצרת "העברת אש", שיש מקרים שיש להקל בה ביום טוב, כפי שהתבאר בהלכות הקודמות. ומציאות זו בודאי אינה נכונה כלל, כי כח החשמל הטמון במוליכי החשמל, אינו אש, ולא שייך להקל בזה מטעם זה.
 
אולם הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל, רבה של ירושלים, גם כן כתב לצדד להקל בשימוש בחשמל ביום טוב, וזאת מטעם אחר, והוא משום, שלא מצאנו איסור הולדת, (כלומר, יצירת) אש ביום טוב, אלא כשמוליד את האש בידיו ממש, אבל כשעושה כן בצורה עקיפה, הנקראת "גרמא", יש להתיר הדלקת אש ביום טוב. והאריך בענין זה, והעלה שהלחיצה על מתג החשמל, אינה נחשבת מעשה הדלקה בידיו ממש, ולכן היקל בדבר לענין הדלקה ביום טוב, אף על פי שלענין הדלקה בשבת, אין ספק שהמדליק אור חשמל ביום השבת עובר על איסור תורה החמור של חילול שבת.
 
ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף שליט"א, האריך בענין זה בספרו מאור ישראל על מסכת ביצה (דף לג.), והעלה שאין להתיר שימוש בחשמל ביום טוב בשום אופן, ורק על ידי אמירה לגוי שידליק את האור, יש מקום להקל ביום טוב. וכן דיבר מענין זה בספרו על הלכות יום טוב (עמוד נג).
 
גם הגאון רבי ישראל יעקב פישר זצ"ל, ועוד מגדולי דורינו, דנו בדבר השימוש בחשמל ביום טוב, והעלו שאין חילוק בדין זה בין יום טוב לשבת, וכשם שבשבת נאסר השימוש בחשמל מכל וכל, כמו כן ביום טוב, אין להקל בהדלקת האור, או כל מכשיר חשמלי אחר.
 
ואמנם יש אנשים, בפרט מתושבי קצת מדינות בחוץ לארץ, שנהגו להקל בשימוש בחשמל ביום טוב, וכתב מרן הרב שליט"א שאין למחות בהם בחוזקה, לומר להם שעושים איסור, הואיל ויש להם סברות בדברי הפוסקים שיוכלו להסתמך עליהם, מכל מקום, הבא לשאול אם מותר להשתמש ביום טוב בחשמל, מורים לו שאין להקל בדבר. וכן פשוט המנהג בינינו, שנוהגים איסור בשימוש בחשמל ובטלפון ביום טוב, כדינם ביום השבת, וזאת על פי הסכמת רוב ככל גדולי הפוסקים.
 
ולפיכך אסור לאפות בתנור חשמל ביום טוב, אלא אם כיוונו את השעון שבת שיפעיל את התנור בשעה מסויימת ביום טוב, שאז יהיה מותר להשתמש בו לאפייה. וכן הדין לענין שימוש במיקסר חשמלי, וכפי שהתבאר.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה