הלכה ליום שלישי ז' אדר תשס"ו 7 במרץ 2006

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אלברטו אוקסמן בן פליסה

הוקדש על ידי

סיון אוקסמן

מגילת אסתר

כל אדם חייב בקריאת מגילת אסתר ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולחזור ולקרותה ביום, שנאמר "אלהי, אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי" ופסוק זה נאמר בספר תהילים פרק כב, המתחיל במילים "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא במסכת יומא (כט.) שאסתר נמשלה לאילת השחר.

נשים חייבות בקריאת מגילה, ולכן נשים שלא יכולות לבוא לבית הכנסת חייבות לשמוע מקרא מגילה מפי אדם הבקיא בקריאתה.

ומגילה זו נקראת "מגילת אסתר", והקשו המפרשים למה נקרא שמה של מגילה זו "מגילת אסתר", שכן היה לנו לקרותה "מגילת מרדכי ואסתר", שהרי שניהם שוו לטובה, שבזכות שניהם נעשה נס פורים. ואף שללא ספק היה מקום להקדים את שמה של אסתר, גם משום שהיא המלכה, וגם משום שהתחלת הגאולה וסיומה נעשו על ידה, אבל להעלים לחלוטין את שם מרדכי, לא מובן למה, והלא הוא הרוח החיה בכל עניין הנס, אם בהתחלה, שהוא הודיע לאסתר על עניין בגתן ותרש, אם לבסוף, שהוא המריץ את אסתר לבוא אל המלך להתחנן לו, ואן כן, היה לנו לקרותה מגילת אסתר ומרדכי.

ובאמת שיש אף להוסיף לחזק את השאלה, על פי מה שכתב רבינו יוסף חיים מבבל, שהסביר מדוע אנו אומרים בתפילה (ב"על הניסים") "בימי מרדכי ואסתר" וכן בסוף קריאת המגילה, אנו אומרים "ברוך מרדכי" ואחר כך "ברוכה אסתר", והלא יש לנו להקדים את אסתר למרדכי, שהרי עיקר הנס נעשה על ידי אסתר, ותירץ שמשני טעמים יש להקדים את מרדכי לאסתר, משום שמרדכי הוא זה שהמריץ את אסתר לבוא אל המלך להתחנן לו, ועוד, שיש להקדים את מרדכי, משום שהנס של אסתר פחות גדול מנס מרדכי, משום שנס אסתר הוא יותר קרוב לטבע, כי דרך העולם שהאיש מכבד את אשתו, ולכן אחשורוש כיבד את אסתר ושמע לה לבטל את הגזירות על היהודים, ואילו נס מרדכי הוא בולט יותר, שבדרך הטבע המן כבר היה תולה את מרדכי, ובכל פעם שהיה בא לתלות את מרדכי, היה נכנס בו פחד נורא לבצע זממו, ודבר זה הוא מן השמים. (דהיינו שנס אסתר, אף שבודאי היה נס נפלא, מכל מקום התגלגל על פי צירוף של עניינים טבעיים, מה שאין כן נס מרדכי היה יותר שמימי, ואי אפשר לתרצו על פי הטבע כל כך) ואם כן לפי דברי רבינו יוסף חיים, מתחזקת יותר השאלה, מדוע נקראת מגילת אסתר ולא מרדכי ואסתר.

ותירץ הגאון רבי שמעון חיררי שליט"א (מזקני חכמי תונס, חי כיום בתל אביב,) על פי מה שנאמר במגילה בתחילה "ויכתוב מרדכי את הדברים האלה" דהיינו שהוא כתב את המגילה, ואחר כך נאמר "ותכתוב אסתר בת אביחיל ומרדכי היהודי", דהיינו ששניהם כתבו את המגילה. וביאור העניין הוא, שבתחילה מרדכי הוא שכתב, וכששלח את דבר המגילה להיות עושים את ימי הפורים לכל היהודים, לא קבלו כולם את דבריו עליהם. ורק אחר כך ששלחה להם אסתר, קבלו הכל עליהם את דבר המגילה, וכמו שאמרו רבותינו, שלחה להם אסתר לחכמים קבעוני לדורות (דהיינו שבקשה שיתקנו את ימי הפורים כדין גמור לדורות), שלחו לה החכמים, קנאה את מעוררת עלינו בין האומות, שהגויים יתקנאו בישראל כשיראו שהם עושים חג לניצחונם, שלחה להם, כבר אני כתובה על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס, ושם יראו הגויים אשר נעשה להם, ואם כן בחגיגת ימי הפורים לא תוסיפו קנאה. (ונאמרו כאן פירושים שאי אפשר לרשום כאן את כולם.)

ועל כן מובן מדוע נקראת המגילה רק על שם אסתר, משום שדווקא על ידי אסתר היא נתקבלה על כל ישראל, ועל דעת חכמי ישראל.


קריאת המגילה מפי הגר"ע יוסף שליט"א
(כמובן שאין יוצאים ידי חובת קריאת מגילה, משמיעה מהאתר)

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה