הלכה ליום שני ו' חשון תשפ"ג 31 באוקטובר 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אשר בן ר׳ יהודה ושרה ז"ל

שהיום פקודת שנתו.
ת.נ.צ.ב.ה ויעמוד לגורלו לקץ הימין

הוקדש על ידי

בניו

הכון לקראת אלהיך ישראל - והבחירות לכנסת במדינת ישראל

כידוע, מחר הוא יום הבחירות לכנסת במדינת ישראל. וזכור לנו, לפני שקמה תנועת ש"ס, שאז בא הגאון רבי שלום כהן זצ"ל לפני מרן זצ"ל, והפציר בו מאד מאד לקבל עליו את הנהגת התנועה, ומרן זצ"ל היה מסופק מאד בדבר, שכן לא היה זה לפי אופיו, להתקשר עם תנועה פוליטית. וגם הרבנית עליה השלום התנגדה מאד להצטרפותו של הרב למפלגה פוליטית. אך לבסוף, פנה מרן זצ"ל לרעייתו הרבנית ואמר לה, וכשנעלה לפני בית דין של מעלה, מה נאמר? נאמר שרציתי להיות נחמד? 
הבין מרן זצ"ל, כי חובה עליו ליטול עליו את עול הציבור לשם שמים, כדי להחזיר עטרה ליושנה, ולחזק את התורה, ולסייע לעניים ולחלשים.

ואמנם פעלה תנועת ש"ס בצורה מדהימה, שכבר בשנה הראשונה לאחר שהקימו את רשת "אל המעיין", יסדו אלפיים שיעורי תורה בכל רחבי הארץ, והשיבו רבים מעוון, החלו להחדיר את לימוד התורה, והמודעות להלכה בכל שכבות הציבור, ופעולות אלה וכיוצא בהן רבות מאד מאד, נמשכו במשך השנים, ובפרט בשנים האחרונות שיש חיזוק גדול בענינים הללו.

וכעת, הכל רואים, מלחמת אור בחושך, מפלגות השמאל שנתלבשה בהם הסיטרא אחרא, שמבקשים להזיק לישראל ברוחניות ובגשמיות, ולעומתן מפלגות הימין שלראשונה מאז קום המדינה, מאוגדות עם המפלגות הדתיות והחרדיות.

אמנם יש לדעת, כי חוב קדוש הוא, ויותר משאר המצוות, להשתתף ולהצביע בבחירות, שהוא ענין שכל גופי התורה תלויים בו, וכבר אמר וכתב מרן זצ"ל שעל אותם הנמנעים מלהצביע לרשימות החרדיות, ובפרט לרשימת ש"ס, נאמר "אורו ארור כי לא באו לעזרת ה' בגיבורים", והגאון רבי שלום כהן זצ"ל אמר שאינו מאמין שיש חכם שיוכל להורות שלא להצביע לרשימות הללו, וחובה קדושה להצביע לרשימת ש"ס, ולעורר אחרים לעשות כן, שהיא ממשיכה את דרכו של מרן רבינו זצ"ל, וכל התומכים בתנועה זו בלי ספק יטלו שכר מושלם מאת ה' מן השמים, ויזכו לכל הברכות שבתורה, וגם זכותו מרן זצ"ל תעמוד להם בכל אשר יפנו. 

 - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

הכון לקראת אלהיך ישראל

שאלה: האם יש טעם נכון, למה שנהגו בני ישיבות, שבשעת התפלה הם מקפידים ללבוש חליפה נאה, ואינם מתפללים בחולצה בלבד?

תשובה: מרן השלחן ערוך (בסימן צח סעיף ד) כתב בזו הלשון: התפלה היא במקום הקורבן, ולכך צריך להזהר שתהיה דוגמת הקרבן, בכוונה, ושלא יערב בה מחשבה אחרת, כמו מחשבה שהיא פוסלת בקרבן, וכו', וראוי שיהיו לו מלבושים נאים מיוחדים לתפלה, כגון בגדי כהונה, אלא שאין כל אדם יכול לבזבז על זה, ומכל מקום טוב הוא שיהיו לו מכנסיים מיוחדים לתפלה, משום נקיות. עד כאן.

ומבואר מדבריו, שאף שמעיקר הדין, מותר לכל אדם להתפלל בבגד שעליו כל היום כולו, מכל מקום, ראוי להקפיד ללבוש בגד מיוחד לתפלה, שיהיה אותו הבגד כדוגמת הבגדים שהיה לובש הכהן בשעת העבודה בבית המקדש.

ולכן נהגו בני ישיבות ללבוש חליפה נאה בשעת התפלה, וכן יש שנהגו בכובע על ראשם, וכן היו נזהרים בזה גדולי רבותינו הספרדים, שהיו מתפללים תמיד עם כובע על ראשם (או טלית), ולובשים בגד מכובד.

ובפרט צריך להזהר, מי שהולך במקום לא נקי, שיראה לבדוק לפני התפלה את נעליו, שהן נקיות, ולא נמצא עליהן איזה טינוף, שאסור להתפלל כך. וכן כתב בפירוש רבי רפאל אבולעפיא, שיזהר אדם לבדוק את מנעליו קודם התפלה, שלא יהיה בהם איזה טינוף חס ושלום.

וכתב הרב הקדוש מקומרנה, שמי שהוא נזהר תמיד ללבוש בגדים נקיים בשעת התפלה, אז יוכל להתפלל לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, לבקש ולהתפלל, ותתקבל בקשתו ותפלתו. (והובאו דבריו בספר ילקוט יוסף, תפלה כרך א עמוד שפד).

וכן יש להזהר מאד שלא ימצא בבגדיו חשש שעטנז (שהבגד עשוי מצמר ופשתן יחד), שמלבד מה שעובר בכך על איסור חמור מן התורה, עוד שבכך הוא מעכב תפלתו, ודבריו אינם נשמעים.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה