הלכה ליום חמישי כ"ה שבט תשס"ו 23 בפברואר 2006

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שמואל ידיד בן שמעון וחנה. יוסף חיים בן פרידה. צבי (ג'וני) היימן בן פייביש וקטי. מיכל סלמן בת עדה.

שנזכה לגאולה קרובה בימינו אמן ולהגדיל תורה ולהאדירה.

הוקדש על ידי

קרוביהם וחבריהם

שאלה: האם כשמברך צריך להשמיע לאוזניו את הברכה או שדי בברכה בשקט מוחלט שאפילו המברך עצמו אינו שומע? וכן האם מותר מן הדין לברך בראש מגולה, בלי כיפה?

תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טו.) מבואר שכל הברכות צריך להשמיע לאוזניו מה שמוציא מפיו, דהיינו שאין לברך בלחש על המאכל, אלא יש להגביה את הקול מעט בכדי שלכל הפחות המברך עצמו ישמע את הברכה שמוציא בשפתיו. ומכל מקום בדיעבד, אם לא השמיע לאוזניו את קריאתו או ברכתו, כל שביטא בשפתיו יצא ידי חובה ואינו חוזר לברך.

לעניין השאלה השנייה, האם מותר מן הדין לברך בראש מגולה, ללא כיפה. הנה כבר נתבאר בעבר שנחלקו הפוסקים לעניין חיוב הליכה עם כיפה אם הוא חיוב גמור מן הדין, או שאינו אלא מידת חסידות, וכתבנו שמרן הרב עובדיה יוסף שליט"א פסק, שאף על פי שמן הדין אין חיוב ללכת עם כיפה, מכל מקום בזמנינו יש טעם יותר ממידת חסידות בכיסוי הראש, משום שעל ידי הכיפה יש היכר מיוחד, להכיר בין עובד אלוקים לאשר לא עבדו, על ידי הכיפה שעל הראש, שהכיפה בזמנינו היא סמל לאדם דתי. אולם לעניין ברכה בגילוי ראש ללא כיפה, הדבר חמור יותר, כי בשעת הברכה יש חיוב מעיקר הדין ממש לכסות את הראש בכיפה, משום שאסור להוציא מהפה אזכרה (דהיינו שם ה') בראש מגולה, וכן פסק מרן השולחן ערוך, ולפיכך אף במקום שגם הדתיים אינם נזהרים ללכת עם כיפה, כגון על חוף הים וכדומה, מכל מקום בשעה שבאים לברך חייבים מן הדין לכסות ראשם כדת בכיפה.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה