הלכה ליום שלישי ח' כסלו תשפ"א 24 בנובמבר 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

נאור בן אסתר

הוקדש על ידי

פלוני

מוקצה מחמת חסרון כיס

בהלכות הקודמות, ביארנו את עיקרי דיני מוקצה בשבת, שיש דברים שאסרו רבותינו לטלטלם (להזיזם) בשבת. ולמדנו עד עתה שלשה סוגי מוקצה:

"כלי שמלאכתו להיתר", כלומר, כלי שמיועד למלאכות המותרות בשבת, כגון מזלגות, סכינים, וכדומה. שמותר לטלטלם לצורך כלשהו בשבת. אבל שלא לצורך כלל, אסור לטלטלם.

"כלי שמלאכתו לאיסור", כלומר, כלי המיועד למלאכות האסורות בשבת. כגון, פטיש, איזמל, מעדר, מגריפה, מקדחה. שאסור לטלטלם בשבת, אלא לצורך גופם או מקומם. כגון, פטיש, בכדי לפצח בעזרתו אגוזים וכדומה. מעדר, בכדי לשבת במקום בו הוא מונח. אבל לטלטלם בכדי שלא ינזקו וכדומה, אסור.

"מוקצה מחמת גופו", כל דבר שאינו כלי, ואינו עשוי לכל מלאכה, כגון עצים ואבנים ומעות, שהם אסורים בטלטול בשבת אפילו לצורך גופם או מקומם. ואין היתר לטלטלם בידיו אפילו לצורך גופם או מקומם.

ועתה נבאר אופן נוסף של מוקצה, "מוקצה מחמת חסרון כיס". והיינו כלי שמקפידים שלא להשתמש בו תשמיש אחר מזה שהוא מיועד אליו, כגון סכין של שחיטה, או סכין של מילה, שהם יקרים ועדינים, ונזהרים עליהם מאד, הרי הם מוקצים מחמת חסרון כיס. וכן מכונת גילוח, ומצלמה, מלבד מה שהם מוקצים מחמת "כלי שמלאכתו לאיסור", הם מוקצים גם מחמת "חסרון כיס", ולכן אסור לטלטלם בשום אופן בשבת.

ולאור האמור, כתב בספר שמירת שבת כהלכתה, שכל מכשירי החשמל שרגילים להקפיד עליהם שלא יתקלקלו, דינם כדין מוקצה מחמת חסרון כיס. כגון: טייפ, קסטות, תקליטים, מצלמה, בולי דואר, כרטיסיה של אוטובוס, ניירות ערך ומחשב.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב, שיש מן הדברים הללו שאינן מוקצים מחמת חסרון כיס, כגון טייפ, שאף על פי שלא רגילים להזיזו ממקום למקום, מכל מקום אם יש צורך בדבר, יש להקל לטלטלו, לצורך גופו או מקומו, כדין כל כלי שמלאכתו לאיסור. ולכן אם היה הטייפ מונח במקום שרוצים לשבת בו, או להניח על גביו מאכלים וכדומה, מותר לטלטלו ולפנותו משם למקום אחר.

ולסיכום: מוקצה מחמת חסרון כיס, הוא כל דבר שמקפידים עליו שלא להשתמש בו שימוש אחר מפני שהוא יקר. כגון, סכין של מילה, מצלמה, וכיוצא בזה.

ובהלכה הבאה נבאר יותר.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום וברכה, האם מזלגות המיועדים לאכילה(כלי שמלאכתו להיתר) מכסף, הם מוקצה מחמת חסרון כיס? ח' כסלו תשפ"א / 24 בנובמבר 2020

יבואר בעזרת ה' בהמשך הדברים, שאין דינם כדין מוקצה מחמת חסרון כיס.   

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה