הלכה ליום שני ז' כסלו תשפ"א 23 בנובמבר 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

חיים ששון בן מרגלית

הוקדש על ידי

המשפחה

טלטול שמיכה חשמלית ומאוורר בשבת

שאלה: האם מותר להשתמש בשבת בשמיכה חשמלית, או שיש איסור להזיזה בשבת מצד איסור "מוקצה"? וכן, האם מותר להטות בשבת את המאוורר לכיוון אחר?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו כמה דינים בענין איסור "מוקצה" בשבת, שיש דברים שאסרו רבותינו לטלטלם (להזיזם) בשבת. וכאשר נבא לנדון השאלה, עלינו לברר, מצד איזה סוג מוקצה, שייך לאסור הוזזת מאוור או שמיכה חשמלית בשבת.

והנה מצד איסור "מוקצה מחמת גופו", בודאי שאין לאסור, שהרי מוקצה מחמת גופו, הוא דבר שאינו "כלי", וגם אינו מיועד לשימוש כלשהו בשבת. אבל המאורר, וכן השמיכה, נחשבים "כלים", והם בהחלט עשויים להשתמש בהם בשבת.

אולם יש לדון מצד "כלי שמלאכתו לאיסור". שכן אסרו רבותינו לטלטל בשבת כלים המיועדים למלאכה האסורה בשבת, כגון מעדר, מגריפה, איזמל, פטיש, שהואיל והם עשויים למלאכה האסורה בשבת, אסור לטלטלם. והרי ידוע שאסור בשבת להפעיל מאוורר. וכן אסור בשבת להפעיל שמיכה חשמלית. ולפי זה נראה לכאורה לאסור לטלטלם בשבת.

והנה התוספות (במסכת שבת דף לו.) כתבו, ש"נר", העשוי להדליק בו, נחשב לכלי שמלאכתו לאיסור, שהרי אסור להדליקו בשבת. אולם הגאון רבי עקיבא איגר הביא שהרשב"א ועוד מרבותינו הראשונים, כתבו שנר אינו נחשב לכלי שמלאכתו לאיסור. כי כלי שמלאכתו לאיסור, הוא כלי, שמשמש בעצמותו למלאכת איסור על ידי טלטולו, כמו פטיש ואיזמל, אבל דבר שהפעלתו היא באיסור, אך הוא אינו משמש לאיסור, אינו נחשב לכלי שמלאכתו לאיסור. (ומכל מקום, את הנר אסור לטלטל מצד דין אחר, שהוא נחשב ל"בסיס לדבר האסור", וענין זה יתבאר בעזרת ה' בהזדמנות אחרת).

ומעתה נראה, שהשמיכה החשמלית, וכן המאוורר, אינם נחשבים למוקצים בשבת, כיון שאינם כלים שמלאכתם לאיסור, רק הם מופעלים על ידי דבר האסור בשבת. וכן פסק הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך, והגאון רבי משה פינשטיין, שדבר המופעל על ידי כח חשמל, אינו נחשב בהכרח למוקצה, אלא אם הוא עשוי למלאכת איסור, כגון מקדחה וכיוצא בזה. ולכן מותר בשבת לטלטל מאוורר, בכדי להפנותו לכיוון אחר, וכן מותר לטלטל שמיכה חשמלית בשבת.

ומטעם זה, ומעוד טעמים אחרים, כתב מרן רבינו הגדול זצוק"ל, שיש להקל לאדם כבד שמיעה, לטלטל בשבת את מכשיר השמיעה שבאזנו, כיון שמכשיר זה אינו מוקצה, אף על פי שהוא פועל על ידי כח חשמל.

ולסיכום: מותר להטות בשבת את המאוורר לכיוון אחר, וכן מותר להשתמש בשבת בשמיכה חשמלית שחוברה מערב שבת לזרם החשמל. אולם יש להזהר שלא יתנתק כבל החשמל מן התקע שבקיר.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב! אז לכן הלכה למעשה ,המאוורר לא נחשב כלי שמלכתו לאיסור ולא נחשב מוקצה כלל בשבת לפי מרן הרב עובדיה זצ"ל ? אודה באם תוכלו להרחיב.... כ"ז אב תשפ"ב / 24 באוגוסט 2022

כן, דבר שאינו עושה בו איסור, אלא שמופעל על ידי איסור, כמו מאוורר, אין בו איסור מוקצה, אך כמובן שצריך להזהר שלא ינתקו אותו מהחשמל. 

שלום, הבניין שלנו מונה 10 דיירים , 7 מהם לא שומרי תו"מ, ביצענו איטום נגד רטיבות בגג שמעל הדירה שלנו, שהוא גג משותף לכולם, היות ולפי ההלכה באיטום גג משותף ,כל הדיירים צריכים להשתתף בתשלום, האם מותר לי לתבוע את החילוניים בבית משפט לעניינים מקומיים ,או חובה קודם לפנות לבוררות? ז' כסלו תשפ"א / 23 בנובמבר 2020

עליך לפנות לבית דין מוכר, שלא יקחו ממך תשלום גבוה עבור שירות פשוט שכזה. הם יזמינו את השכנים ולאחר מכן יתנו לך רשות לפנות לבית משפט.

למה לא נאמר שכל כלי שצריך חיבור לחשמל ובלי החיבור אין אפשרות להשתמש בכלי, נמצא שאם יהודי חיבר את הכלי לחשמל זה יחשב כגמר כלי ולא יצטרך טבילה? ט' טבת תשע"ו / 21 בדצמבר 2015

הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל כבר העלה את הסברא הזו, ומרן זצ"ל הביאה בדבריו. אבל למעשה אין סומכים על זה אלא כסניף להקל בלבד, מפני שיש כנגד זה סברא לומר שהחיבור אינו אלא מעביר זרם, אבל הכלי עומד בפני עצמו גם בלי החיבור.

האם יש דרך כל שהיא לטלטל אופניים חשמליים בשבת כדי שלא יירטבו בגשם ולהכניסם לבית על ידי שניים או לשים ילד עליהם ולהכניסם? ט' טבת תשע"ו / 21 בדצמבר 2015

האופניים הם מוקצה, משום כלי שמלאכתו לאיסור. ומותר לטלטלם על ידי כך שיטול אותם כלאחר יד, כגון ששני בני אדם יתחבו מוט בין חלקי האופניים וכך ישאו אותם למקום אחר.

8 ההלכות הפופולריות

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

רעמים בלילה – ברכה אחת

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה