הלכה ליום שלישי י' טבת תשע"ו 22 בדצמבר 2015

טלטול תמונה הקבועה על הקיר, ופמוטי כסף

שאלה: האם מותר לטלטל בשבת פמוטות של כסף שלא הדליקו בהם באותה השבת? וכן, תמונה גדולה התלויה על הקיר, ונפלה בשבת, האם מותר להרים אותה?

תשובה:בהלכות הקודמות ביארנו, כי יש דברים שאסרו רבותינו לטלטלם (להזיזם) בשבת, והם נחשבים "מוקצה" בשבת. ובהלכה הקודמת ביארנו, כי אחד ממיני המוקצה, הוא "מוקצה מחמת חסרון כיס", והוא כל דבר יקר, שמקפידים שלא להשתמש בו לשימושים אחרים, כגון, סכין של שחיטה, או מצלמה, שנזהרים עליהם שלא יתקלקלו. ומוקצה מחמת חסרון כיס, הוא חמור יותר משאר עניני מוקצה, כיון שאפילו לצורך גופו או מקומו אסור לטלטלו. וכדין מוקצה מחמת גופו, וכפי שנתבאר.

ומכאן נראה, שפמוטות של כסף, שהם יקרות מאד, בודאי שאסור לטלטלם בשבת, אפילו אם באותה השבת לא הדליקו בהם. (שאם הדליקו בהם באותה השבת, בודאי שאסור לטלטלם כל השבת, כפי שנבאר בעזרת ה'). וכן תמונה יקרה שעל הקיר, שנזהרים שלא לעשות איתה מלאכות אחרות, כדי שלא תתקלקל, בודאי שאין לטלטלה בשבת, שהרי היא בכלל מוקצה מחמת חסרון כיס.

אולם מרן רבינו הגדול פוסק הדור רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, האריך בנדון זה בתשובה, והעלה, שלא שייך מוקצה מחמת חסרון כיס, אלא בדבר העשוי למלאכה האסורה בשבת. כגון סכין של שחיטה, שמכיון שאסור לשחוט בשבת, והסכין היא עדינה ונזהרים עליה, לכן אסור לטלטלה בשום אופן בשבת. וכן מצלמה, כיון שאסור לצלם בשבת, והיא עדינה ונזהרים שלא להשתמש בה לשימושים אחרים, אסור לטלטלה בשבת. וכן מכונת גילוח, שאסור להשתמש בה בשבת, והיא עדינה, גם כן אסור לטלטלה בשום אופן. וכמו שכתבו רבים מהפוסקים, ובהם הגאון רבי זלמן, בעל התניא, והגאון רבי משה פינשטיין ועוד.

וכן בגדים המיועדים לסחורה בחנות, אסור לטלטלם בשבת, כיון שבעל החנות נזהר מאד שלא יתקלקלו הבגדים, והם מיועדים לדבר שאסור לעשותו בשבת, לסחור בהם. אבל פמוטות של כסף, שמונחות בבית לנוי, כמו תכשיט לבית, לא שייך לאסור את טלטולם משום צד. וכן תמונה הקבועה על הקיר, שנפלה בשבת, מותר לטלטלה בשבת, כיון שאינה עשוייה לדבר האסור.

והגאון רבי בן ציון אבא שאול ז"ל, היה אומר, שכל דבר שיש לו מקום קבוע בשבת, כגו תמונה שעל הקיר, שייך בו איסור מוקצה, אף שאינו עשוי למלאכת איסור. ולכן אסר לטלטל תמונה גדולה התלויה על הקיר בשבת. והביא ריאות לדבריו. אולם מרן הרב זצוק"ל ראה את דבריו, והאריך בנדון זה, ועל משמרתו עמד, שכל דבר שלא עשוי למלאכה האסורה בשבת, מותר לטלטלו בשבת, אפילו אם הוא יקר מאד.

ולכן להלכה: דבר שהוא יקר, ומיועד למלאכה האסורה בשבת, כגון בגדים המיועדים לסחורה, וכן מצלמה, וסכין של שחיטה, אסור לטלטלם בשבת אפילו לצורך גופם או מקומם. אבל דבר שאינו עשוי לאיסור, כגון פמוטות של כסף, או תמונה יקרה, מותר לטלטלם בשבת, אף על פי שזהירים עליהם מאד שלא לקלקלם.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה לגבי כלים יקרים ,כגון צלחות וכוסות יקרים שאדם מוציא רק לאירועים מיוחדים,ובפתאוםפ באו לו בשבת אנשים חשובים . האם יכול להגיש להם מכלים אלו , למשל: מגש יקר? כי זה כלי של היתר ,או שנאמר שבגלל שהוא מוציא רק באירועים מיוחדים אז זה מראה שהוא מקצה מדעתו? י"ב תמוז תשפ"ב / 11 ביולי 2022

מותר להשתמש בכלים כאלה בשבת. והוא כל שכן ממה שהבאנו בשם מרן זצ"ל לגבי תמונה.

מה ההלכה לגבי נשים ? י"ב טבת תשע"ו / 24 בדצמבר 2015

בכל הלכות מוקצה אין שום חילוק בין אנשים לנשים.

כתבתם שמוקצה מחמת חסרון כיס צריך להיות גם כלי שמלאכתו לאיסור. אם כך מדוע סכין של מילה היא מוקצה מחמת חסרון כיס הרי המילה דוחה שבת ולכאורה זו מלאכה מותרת. י"ב טבת תשע"ו / 24 בדצמבר 2015

לא צריך שיהיה כלי שמלאכתו לאיסור, רק צריך שיהיה שייך בו צד איסור, ובסכין המילה אסור להשתמש בשבת, ומה שמותר למול, הוא מפני שהמילה דוחה שבת, אבל אינה מותרת לגמרי בשבת. ולכן תינוק שלא נימול בשמיני, אסור למולו בשבת.

תמונה הקבועה על הקיר, אם אינה מוקצה מחמת חסרון כיס, לא ראוי שתהיה מוקצה מחמת גופו? כי אינה עומדת לשום שימוש המותר בשבת ג' אדר ב תשע"א / 9 במרץ 2011

שלום רב!

התמונה אינה מוקצה מחמת גופו, כיון שיש עליה שם "כלי", ומוקצה מחמת גופו הוא דבר שאינו כלי.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה