הלכה ליום חמישי ט"ו שבט תשפ"ד 25 בינואר 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

לאה בת רבקה ז"ל

פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה

הוקדש על ידי

משפחת נאמן

הלכות ברכת הפירות

בהלכות הקודמות ביארנו שיש סדר לברכות. ולמשל, מי שבא לאכול תמרים ותפוחים, עליו להקדים ולברך על התמרים, מפני שהם משבעת המינים.

הקדימה בברכות – רק לכתחילה
כתב מרן הבית יוסף בשם הרשב"א, שכל מה שאמרנו שצריך להקדים ולברך על פרי מסוים, זהו דווקא "לכתחילה". כלומר כך יש לנהוג. אבל "בדיעבד", כלומר, אם טעה ובירך על המין השני, יצא ידי חובת ברכה, ויכול לאכול משניהם, במקרה שהברכות שוות.

ולדוגמא, אם היו לפניו שני מיני פירות, תפוחים ותמרים, ששניהם ברכתן שווה והיא "בורא פרי העץ", אף על פי שיש להקדים ולברך על התמר משום שהוא משבעת המינים, מכל מקום אם טעה ובירך על התפוח תחילה, יצא ידי חובת הברכה, ובברכת התפוח פטר גם את התמר.

אם אינו רוצה לאכול שני פירות
כתב רבינו ישראל איסרלן, (בעל ספר תרומת הדשן, שחי סמוך לדורו של מרן, ומרן בתשובתו חלק לו כבוד גדול, וכתב מרן החיד"א, שהיה לו למהר"י איסרלן, קבלה מעשית, ובעת צרה וצוקה הפליא לעשות והציל ישראל בחכמתו), שכל מה שאמרנו שפרי אחד קודם לחברו, או שברכה אחת קודמת לחברתה, זהו דוקא כאשר רוצה לאכול משניהם, אבל אם אינו רוצה לאכול משניהם, מברך רק על זה שרוצה לאכול, אף על פי שגם השני מונח לפניו.

אם אין שני המינים לפניו
ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצוק"ל הוסיף, שאפילו אם הוא רוצה לאכול משני המינים, אלא שאחד מהם אינו נמצא לפניו כעת, אינו חייב להמתין עד שיביאו לפניו את המין שמוקדם לברכה.

ולדוגמא אדם, שמונחים לפניו תפוחים ותמרים, והוא כלל אינו רוצה לאכול מהתמרים, הרי הוא רשאי לברך על התפוח בלבד, כיון שרק בו הוא מעוניין. ואם מונח לפניו כעת רק תפוח, והוא יודע שאחר כך יוגש גם תמר, גם כן הוא רשאי לברך על התפוח, ואינו מחוייב להמתין עד שיגיעו התמרים כדי להקדימם בברכה.

ולסיכום: כל מה שלמדנו שיש להקדים ברכת פרי אחד על פני חבירו, זהו רק "לכתחילה", אבל אם טעה אדם והקדים את הפרי המאוחר, יצא ידי חובת הברכה ואינו חוזר לברך שנית. וכל מה שלמדנו שיש להקדים פרי על פני חבירו, זהו רק באופן ששני הפירות מונחים כעת לפני המברך, והוא מעוניין לאכול משניהם, אבל אם פרי אחד לא מונח כעת לפניו, או שהוא אינו מעוניין בכלל לאכול ממנו, רשאי לברך על איזה פרי שירצה.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה