הלכה ליום רביעי ב' כסלו תשפ"א 18 בנובמבר 2020

הנאה מדבר המוקצה בשבת

שאלה: האם מותר לשבת בשבת על גבי אבנים גדולות, וכן האם מותר להשען על גבי מכונית בשבת?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו כמה דינים בענין איסור "מוקצה" בשבת, שיש דברים שאסרו רבותינו לטלטלם (להזיזם) בשבת, מן הטעמים שנתבארו. ועתה נבא לנדון השאלה, האם מותר להשען בשבת על דבר מוקצה, או לגעת בו, כיון שעל ידי השענותו או ישיבתו על גבי דבר המוקצה, הרי הוא נהנה ממנו, ועלול גם להזיזו מעט.

והנה בדבר הנאה מדבר המוקצה בשבת, לענין הלכה, אין איסור ליהנות בשבת מן המוקצה. וכבר האריך בנדון זה מרן הרב זצוק"ל, והעלה, שאף על פי ש"מוקצה מחמת מצוה", כגון אתרוג בתוך ימי חג הסוכות, וכיוצא בזה, אסורים אפילו בהנאה, (כמו שנסביר אם ירצה ה' בעתו ובזמנו), מכל מקום מוקצה רגיל, שאנו אסורים בטילטולו בשבת, מותר ליהנות ממנו בשבת.

ולענין נגיעה במוקצה בשבת, הנה במשנה במסכת שבת (קנא.) מבואר שאיסור מוקצה, אינו דוקא בהגבהת המוקצה וטלטולו כשהוא בידיו, אלא אסור להביא לכך שדבר מוקצה ינוע בשבת אפילו נענוע קל. שכל נענוע נחשב לטלטול מוקצה האסור בשבת. ולכן שנינו במשנה, שאף שמותר לעשות צרכי המת, מכל מקום יש להזהר "שלא יזיז בו אבר". וזאת משום שהמת, הרי הוא מוקצה בשבת, מחמת גופו, כדין עצים ואבנים (וכפי שנתבאר),  ולכן יש להזהר שלא יזיז בו אבר. ומכל מקום, בנגיעה בלבד אין איסור, אף על פי שנוגע בדבר מוקצה, שנגיעה אינה בכלל טלטול כלל ועיקר.

ומותר לגעת בדבר המוקצה בשבת, כגון במכונית, או באבנים, אף על פי שהאבנים אסורות בטלטול בשבת, כדין מוקצה מחמת גופו (שהוא כל דבר שאינו כלי ואינו ראוי לשום דבר בשבת), וגם המכונית היא בודאי דבר המוקצה בשבת, כדין כלי שמלאכתו לאיסור, וכפי שביארנו כבר, שאסור לטלטל בשבת כלי שעשוי למלאכה האסורה בשבת. והואיל ואסור מן התורה ליסוע בשבת במכונית, ממילא אסור להזיזה ממקומה בשום אופן. מכל מקום, מותר לגעת בשבת במכונית או באבנים, ולכן מותר גם לשבת או להשען עליהם בשבת.

ואף על פי שבשעה שהוא נשען על גבי המכונית, הוא גורם לתנועה קלה למכונית, מכל מקום אין איסור בדבר, כי טלטול זה אינו טלטול בידיו ממש, אלא "טלטול בגופו", וכגון דחיפת דבר מוקצה ברגלו, שאינה אסורה בשבת, כפי שביארנו בהלכה הקודמת.

ולסיכום: אסור לטלטל בשבת דבר מוקצה, ואסור להביא לתנועה קלה בדבר המוקצה. אבל בנגיעה בלבד אין איסור כלל. ולפיכך מותר לשבת על אבנים בשבת. וכן מותר להשען על גבי מכונית בשבת, אף על פי שהיא מתנענעת מעט על ידי כן.

שאלות ותשובות על ההלכה

ראוי לציין, כי יש רכבים שבנגיעה עשויים להפעיל אזעקה. וזה בוודאי אסור, לא? י"ב כסלו תשפ"א / 28 בנובמבר 2020

כאשר זה שנוגע ברכב אינו מעוניין בהפעלת האזעקה, הרי זה פסיק רישיה דלא ניחא ליה באיסור דרבנן, ולכן אין זה אסור.

מה קורה אם הישענות על רכב תפעיל אזעקה, האם זה מותר? ו' כסלו תשפ"א / 22 בנובמבר 2020

מאחר וזה שנשען על המכונית, אינו רוצה שתפעל האזעקה, גם אם יארע והיא תפעל, אין בזה איסור, מפני שהוא "פסיק רישיה דלא ניחא ליה באיסור דרבנן". ולכן אין בזה איסור. אלא שיש שמקפידים שלא ישענו על מכוניותיהם, ולכן אם המכונית אינה שלה, ראוי להמנע מכך.

לעניין להישען על מכונית, הרי אם אני נשען על המכונית תוך שאני נותן מכה קטנה יש סיכוי שהאזעקה המותקנת במכונית יכולה לפעול ואז יש בזה משום חילול שבת. ד' טבת תשע"ו / 16 בדצמבר 2015

ברוב המכוניות מערכת ההאזעקה אינה רגישה כל כך. ובהרבה מקומות בכלל אין מערכת אזעקה. וגם אם המערכת תפעל, הרי אין זה לרצונו של זה שנשען על הרכב. והאיסור הוא מדרבנן, ואם כן יש כאן דבר שאינו פסיק רישיה ואינו ניחא ליה והאיסור כולו מדרבנן, לכן אין צורך להחמיר בזה מטעם זה.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה