הלכה ליום רביעי ב' כסלו תשפ"א 18 בנובמבר 2020

הנאה מדבר המוקצה בשבת

שאלה: האם מותר לשבת בשבת על גבי אבנים גדולות, וכן האם מותר להשען על גבי מכונית בשבת?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו כמה דינים בענין איסור "מוקצה" בשבת, שיש דברים שאסרו רבותינו לטלטלם (להזיזם) בשבת, מן הטעמים שנתבארו. ועתה נבא לנדון השאלה, האם מותר להשען בשבת על דבר מוקצה, או לגעת בו, כיון שעל ידי השענותו או ישיבתו על גבי דבר המוקצה, הרי הוא נהנה ממנו, ועלול גם להזיזו מעט.

והנה בדבר הנאה מדבר המוקצה בשבת, לענין הלכה, אין איסור ליהנות בשבת מן המוקצה. וכבר האריך בנדון זה מרן הרב זצוק"ל, והעלה, שאף על פי ש"מוקצה מחמת מצוה", כגון אתרוג בתוך ימי חג הסוכות, וכיוצא בזה, אסורים אפילו בהנאה, (כמו שנסביר אם ירצה ה' בעתו ובזמנו), מכל מקום מוקצה רגיל, שאנו אסורים בטילטולו בשבת, מותר ליהנות ממנו בשבת.

ולענין נגיעה במוקצה בשבת, הנה במשנה במסכת שבת (קנא.) מבואר שאיסור מוקצה, אינו דוקא בהגבהת המוקצה וטלטולו כשהוא בידיו, אלא אסור להביא לכך שדבר מוקצה ינוע בשבת אפילו נענוע קל. שכל נענוע נחשב לטלטול מוקצה האסור בשבת. ולכן שנינו במשנה, שאף שמותר לעשות צרכי המת, מכל מקום יש להזהר "שלא יזיז בו אבר". וזאת משום שהמת, הרי הוא מוקצה בשבת, מחמת גופו, כדין עצים ואבנים (וכפי שנתבאר),  ולכן יש להזהר שלא יזיז בו אבר. ומכל מקום, בנגיעה בלבד אין איסור, אף על פי שנוגע בדבר מוקצה, שנגיעה אינה בכלל טלטול כלל ועיקר.

ומותר לגעת בדבר המוקצה בשבת, כגון במכונית, או באבנים, אף על פי שהאבנים אסורות בטלטול בשבת, כדין מוקצה מחמת גופו (שהוא כל דבר שאינו כלי ואינו ראוי לשום דבר בשבת), וגם המכונית היא בודאי דבר המוקצה בשבת, כדין כלי שמלאכתו לאיסור, וכפי שביארנו כבר, שאסור לטלטל בשבת כלי שעשוי למלאכה האסורה בשבת. והואיל ואסור מן התורה ליסוע בשבת במכונית, ממילא אסור להזיזה ממקומה בשום אופן. מכל מקום, מותר לגעת בשבת במכונית או באבנים, ולכן מותר גם לשבת או להשען עליהם בשבת.

ואף על פי שבשעה שהוא נשען על גבי המכונית, הוא גורם לתנועה קלה למכונית, מכל מקום אין איסור בדבר, כי טלטול זה אינו טלטול בידיו ממש, אלא "טלטול בגופו", וכגון דחיפת דבר מוקצה ברגלו, שאינה אסורה בשבת, כפי שביארנו בהלכה הקודמת.

ולסיכום: אסור לטלטל בשבת דבר מוקצה, ואסור להביא לתנועה קלה בדבר המוקצה. אבל בנגיעה בלבד אין איסור כלל. ולפיכך מותר לשבת על אבנים בשבת. וכן מותר להשען על גבי מכונית בשבת, אף על פי שהיא מתנענעת מעט על ידי כן.

שאלות ותשובות על ההלכה

ראוי לציין, כי יש רכבים שבנגיעה עשויים להפעיל אזעקה. וזה בוודאי אסור, לא? י"ב כסלו תשפ"א / 28 בנובמבר 2020

כאשר זה שנוגע ברכב אינו מעוניין בהפעלת האזעקה, הרי זה פסיק רישיה דלא ניחא ליה באיסור דרבנן, ולכן אין זה אסור.

מה קורה אם הישענות על רכב תפעיל אזעקה, האם זה מותר? ו' כסלו תשפ"א / 22 בנובמבר 2020

מאחר וזה שנשען על המכונית, אינו רוצה שתפעל האזעקה, גם אם יארע והיא תפעל, אין בזה איסור, מפני שהוא "פסיק רישיה דלא ניחא ליה באיסור דרבנן". ולכן אין בזה איסור. אלא שיש שמקפידים שלא ישענו על מכוניותיהם, ולכן אם המכונית אינה שלה, ראוי להמנע מכך.

לעניין להישען על מכונית, הרי אם אני נשען על המכונית תוך שאני נותן מכה קטנה יש סיכוי שהאזעקה המותקנת במכונית יכולה לפעול ואז יש בזה משום חילול שבת. ד' טבת תשע"ו / 16 בדצמבר 2015

ברוב המכוניות מערכת ההאזעקה אינה רגישה כל כך. ובהרבה מקומות בכלל אין מערכת אזעקה. וגם אם המערכת תפעל, הרי אין זה לרצונו של זה שנשען על הרכב. והאיסור הוא מדרבנן, ואם כן יש כאן דבר שאינו פסיק רישיה ואינו ניחא ליה והאיסור כולו מדרבנן, לכן אין צורך להחמיר בזה מטעם זה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה