הלכה ליום ראשון כ"ח חשון תשפ"א 15 בנובמבר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם בן פרידה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ידיד המשפחה

טלטול אוכלין

שאלה: האם מותר לטלטל בשבת מאכלים שאינם מיועדים לשימוש בשבת,  כגון בשר המוכן עבור יום ראשון, וכן אבקת אפיה וסוכר וניל שאי אפשר להשתמש בהם בשבת?

בהלכות הקודמות ביארנו באופן כללי את עיקר דין מוקצה בשבת, שיש דברים שאסרו רבותינו לטלטלם (להזיזם) בשבת. וכתבנו, כי כלים שמלאכתם להיתר, מותר לטלטלם לצורך כל שהוא. וכלים שמלאכתם לאיסור, מותר לטלטלם לצורך גופם או מקומם. וכפי שהסברנו.

ואבנים ועפר וכיוצא בזה, הרי הם בכלל "מוקצה מחמת גופו", שאסור לטלטלם אפילו לצורך גופם או מקומם.

ועתה נבאר מה הדין לגבי טלטול מאכלים בשבת, האם שייך בהם איסור מוקצה או לא?

ובודאי כאשר נבא לדון בענין זה, נראה שאי אפשר להחשיב מאכלים למוקצה מחמת כלי שמלאכתו לאיסור או להיתר, שהרי המאכלים אינם כלים. אבל יש לדון אם שייך במאכלים דין "מוקצה מחמת גופו".

ובאמת שהדבר תלוי, שאם אותו מאכל ראוי לאכילה בעצם יום השבת, כגון עוגות ועוגיות וכדומה, מותר לטלטלו בשבת. וכלשון מרן השלחן ערוך (סימן שי סב), "אין שום דבר תלוש הראוי לאכילה מוקצה לשבת".

אבל אם אותו מאכל אינו ראוי לאכילה בשבת, כגון עיסה של בצק, שאינה עומדת לאכילה עד שיאפו אותה, וכן מאכלים מקולקלים, שאי אפשר לאכול מהם כעת, אסור לטלטלם בשבת, כדין עפר ואבנים, שאסורים בטלטול בשבת. וכמו שפסק מרן השלחן ערוך, לגבי ענבים שהניחו אותם לייבוש לעשות מהם צימוקים, וכעת הם מסריחים הואיל ועדיין לא נשלמה הכנתם, ואסור לטלטלם בשבת.

ומכאן אנו למדים גם כן לענין אבקת אפיה, שמכיון שאי אפשר לאכול ממנה בשבת, שאינה מוכשרת למאכל אלא לאחר האפיה, הרי היא מוקצת מחמת גופה, ואסור לטלטלה בשבת. אולם אבקת סוכר וניל, מכיון שבאמת היא ראויה למאכל אף ללא אפיה (כגון בסלט פירות), מותר לטלטלה בשבת. וכן בשר, אף שהוא מיועד ליום חול, ואין כוונה לאכול ממנו בשבת, מותר לטלטלו, כיון שלא שייך איסור מוקצה במאכלים שאפשר לאכול מהם בשבת.

ולפי מה שביארנו שמוקצה מחמת גופו אסור לטלטלו אפילו לצורך גופו או מקומו, אין לטלטל אבקת אפיה בשבת אפילו לצורך. וכן בשר שאינו ראוי לאכילה כלל בשבת, אסור לטלטלו בשבת אפילו לצורך, כיון שהוא מוקצה מחמת גופו.

לפיכך, אדם שצריך להוציא מהמקפיא שבביתו חלה קפואה, והחלה מוסתרת על ידי אריזת קמח או אבקת אפיה, אסור לו לטלטל את הקמח כדי להוציא את החלה, שהרי הקמח הוא מוקצה מחמת גופו ואסור לטלטלו בשום אופן. (אלא באופן מיוחד כמו שנבאר בהמשך בעזרת ה').

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום, האם פסטה היא מוקצה בשבת ואסור לטלטלה? י"ב תמוז תשפ"ב / 11 ביולי 2022

פסטה לא מבושלת היא מוקצה מחמת גופו, ואסור לטלטלה בשבת. כמו עצים ואבנים.

שלום, האם מותר לטלטל ילד קטן שהחל ללכת , כלומר לסחוב אותו במנשא, או ביד ?במקום שאין בו עירוב ט"ו אייר תשפ"ב / 16 במאי 2022

במנשא או ביד, אסור. מותר לעזור לו ללכת ולדדות אותו באופן שכל פעם תהיה רגל אחת שלו על הקרקע. שלחן ערוך סימן שח סעיף מא. 

שלום וברכה, האם ניתן להיכנס לאוהל שהוקם לפני שבת? ומה הדין לגבי פרגולה? כ"ח חשון תשפ"א / 15 בנובמבר 2020

אסור לעשות אהל בשבת. אבל להכנס לתוכו מותר, כשם שאנו נכנסים לכל הבתים בשבת, אף שיש להם דין אהל. 

שלום וברכה האם קוניאק ישראלי בהשגחת בד"ץ או רבנות נאסר במגע נכרי? (עובד זר נוצרי) ממרן מפורש שקוניאק שעשאו נכרי אסור. וכמו כן עבר תהליך אידוי ובישול (היין) א"כ פשוט לכאורה שמותר? כ"ח חשון תשפ"א / 15 בנובמבר 2020

אם נגע בו הגוי אחרי שהתבשל, הוא מותר. אבל אם הגוי ייצר אותו, הרי שהוא נאסר שהיה מגעו קודם שנתבשל.

האם את כל סוגי המוקצה מותר לטלטל לצורך מקומם או גופם או לצורך עצמם, כשמטלטל אותם כלאחר יד, או בגופו? י"ח טבת תשע"ו / 30 בדצמבר 2015

כל מוקצה אין איסור בטילטולו מן הצד

ומה אם אני צריך מאכל כלשהו מהמקפיא (גלידה לדוגמא) ואני צריך לטלטל בשר קפוא שחוסם הגישה,מה הדין? כ"ה אדר ב תשע"א / 31 במרץ 2011

שלום רב!

כיון שאסור להזיז את הבשר הקפוא, יש להזיזו כלאחר יד, כלומר, בגב היד, שאז לא שייך בזה איסור טלטול.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה


לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה