הלכה ליום חמישי כ"ה חשון תשפ"א 12 בנובמבר 2020

דינים כלליים בהלכות מוקצה

בהלכות הקודמות ביארנו באופן כללי את שורש דין טלטול מוקצה בשבת. שיש דברים שאסרו חכמים לטלטלם (להזיזם בשבת) מן הטעמים שהזכרנו.

ועתה נסביר כמה פרטים כלליים בהלכות מוקצה, בכדי שאחר כך הדברים יובנו היטב.
סוגים שונים באיסור מוקצה
כמה פרטים שונים יש באיסור מוקצה, ויש דברים שלא שייך בהם איסור מוקצה כלל וכלל.

כלים שמלאכתן להיתר, טלטול "מחמה לצל"
כלים שמלאכתן להיתר, כגון מזלגות וסכינים, וכן כסא ושלחן, שהמלאכה הנעשית בהם מותרת בשבת, (ולכן הם נקראים "כלים שמלאכתן להיתר"), שייך בהם מקצת איסור מוקצה. וכפי שביארנו בהלכה הקודמת, שאסור לטלטל בשבת כלים שמלאכתם להיתר, אלא לצורך כל שהוא. וכגון קערה, שהיא מונחת בשמש, ועלולה להתקלקל מחמת כן, מותר לטלטלה בשבת ולהכניסה לבית. וזהו שנקרא טלטול "מחמה לצל", כלומר, ממקום שהשמש זורחת עליו למקום מוצל. ובכלי שמלאכתו להיתר, טלטול זה מותר בשבת. מה שאין כן בשאר דברים שהם מוקצים בשבת, שאסור לטלטלם מחמה לצל.

כלים שמלאכתן להיתר, טלטול "לצורך גופו או מקומו"
וכל שכן שמותר לטלטל בשבת כלים אלו בכדי להשתמש בגופם. כגון, מזלג לאכול בו, וקערה למלאת בה מים, וכן כל כיוצא בזה. או שהוא צריך את מקומם, כגון, שלחן שהוא רוצה לטלטלו בכדי לשבת במקום שהוא מונח עליו, הרי שמותר לטלטלו לצורך זה. אולם שלא לצורך כלל, אסור לטלטל בשבת אפילו כלי שמלאכתו להיתר.

כלים שמלאכתן לאיסור, מתי מותר לטלטלם?
כלים שמלאכתן לאיסור, כגון מגריפה, מעדר, פטיש, שהמלאכות הנעשות בדרך כלל בכלים אלה, הם מן המלאכות האסורות בשבת, הרי שדינם חמור יותר, שאסור לטלטלם בשבת "מחמה לצל", אבל מותר לטלטלם לצורך גופן או מקומן.

כלי שמלאכתו לאיסור, טלטול לצורך גופו או מקומו
טלטול לצורך גופו כיצד? נוטל אדם פטיש בשבת ומפצח באמצעותו אגוזים. שאף על פי שהפטיש מוקצה, מכל מקום אם צריך להשתמש ב"גופו" לצורך דבר המותר, כגון לצורך פיצוח אגוזים, מותר לטלטלו בשבת.

טלטול לצורך מקומו כיצד? כגון שהיה המעדר מונח במקום שהוא רוצה לשבת שם, הרי שרשאי לסלקו משם ולשבת במקומו. ודין זה שייך בכלים שמלאכתם לאיסור.

מוקצה מחמת גופו
ויש דבר שהוא מוקצה מחמת גופו, כלומר, מחמת עצמותו, כגון עפר, חול, אבנים. שמכיון שאינם ראויים לשום דבר בשבת, ולא היה בדעתו של האדם להשתמש בהם בשבת, הרי הם מוקצים, ואסור לטלטלם בשבת אפילו לצורך גופן או מקומן.

לכן, אסור לטלטל בשבת אבנים, אפילו אם יש לו בהם צורך. וכגון שרוצה לכסות בור באבן גדולה, (במקום שלא שייך פיקוח נפש), או שרוצה לשחק בחול המיועד לבניה, וכיוצא בזה, אסור לטלטלם בשבת כלל וכלל.

ולסיכום: כלים שמלאכתם להיתר, כגון מזלגות וסכינים, מותר לטלטלם לצורך. כגון להוציא אותם ממקום שזורחת עליו השמש בכדי שלא יתקלקל. וזהו הנקרא "טלטול מחמה לצל".

כלים שמלאכתם לאיסור, כגון פטיש ומגריפה, אף שאסור לטלטלם מחמה לצל, מכל מקום מותר לטלטל לצורך גופם או מקומם. כלומר, פטיש שהוא צריך להשתמש בגופו, בכדי לשבור על ידו אגוז. או שהוא צריך את מקומה של המגריפה בכדי לשבת שם.

מוקצה מחמת גופו, הוא כל דבר שאינו ראוי לשום תשמיש, כגון אפר ואבנים, הרי שאסור לטלטלו בשבת אפילו לצורך גופו או מקומו.

ובהלכה הבאה נרחיב יותר בעזרת ה'.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה