הלכה ליום רביעי כ"ב אב תשפ"ג 9 באוגוסט 2023

יורדי הים

בהלכות הקודמות ביארנו, שארבעה חייבים בברכת הגומל, ובכללם, "יורדי הים" שבאו לחוף מבטחים. (וכעת נבאר פרטים בדין זה).

הנוסעים ביאכטה בזמן הזה
יורדי הים באניות, הם אותם המפליגים בים, חייבים בברכת הגומל. אמנם עלינו לדון, אם הפליג אדם באניה בלב ים, אך הנסיעה היתה כולה למישרין, כמו שרגילים בזמנינו הרבה בני אדם להפליג ב"יאכטה" או אניה גדולה מאד לשם טיול, שהסבירות שמא תטבע האניה היא אפסית, ואם כן יש מקום לומר שדוקא בדורות הקודמים, שההפלגה בים היתה בחזקת סכנה, אז תיקנו ברכה מיוחדת למי שנחלץ מן הסכנה, מה שאין כן בזמן הזה שהנסיעה באניה היא בטוחה בהחלט, אולי אין לברך ברכת הגומל על נסיעה כזו?

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל השמיענו בזה את דברי רבינו אברהם בן הרמב"ם בספר המספיק לעובדי ה' (הל' ברכות עמ' רנג), שכתב, שהנוסעים באניות, אף על פי שלא אירעה להם שום סכנה בדרכם, ונסעו במישור, מכל מקום יברכו ברכת הגומל כשיגיעו לחוף מבטחים. וטעם הדבר, שמכיון שבכל כניסה לים יש סכנה קצת, לכן תקנו רבותינו לכל יורדי הים לברך ברכה זו, ללא קשר למה שעבר עליהם בהיותם נוסעים על הים. (חזון עובדיה עמוד שס).

ומן האמור נוכל ללמוד גם לגבי האניות שבזמנינו, שאף שאין סכנה כל כך בנסיעה באניות אלה, בכל זאת מאחר ובכל כניסה לים יש קצת סכנה, לכן המפליג בספינה גם בזמנינו עליו לברך הגומל. וכיוצא בזה כתב הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ב סימן נט), שאפילו על חסד קטן צריך להודות לה', ולכן, כל ששייכת תקנת חכמים הקדמונית לברך הגומל, יש לנהוג כן גם בזמן הזה.

גם הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל בשו"ת אורח משפט (סי' מה) כתב, שאף בזמנינו שהאניות גדולות מאד, ונוסעות על ידי מנוע של אש, ואין הסכנה מצויה כל כך, אף על פי כן העולה ממנה צריך לברך ברכת הגומל, כי מאחר וגזרו רבותינו ותקנו לנו ברכה זו, אפילו אם יתבטל טעם התקנה, התקנה עצמה לא בטלה, ככל מצוות דרבנן, שכאשר בטל הטעם, התקנה אינה מתבטלת. ובפרט יש לומר כן בנדון זה, שטעם התקנה שייך קצת אף בזמן הזה, כיון שעל כל פנים יש איזה חשש סכנה בכניסה לים אף בזמנינו. ובפרט שדין זה מפורש בפסוק (בתהלים קז), שנאמר "יוֹדוּ לַה' חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם, וְיִזְבְּחוּ זִבְחֵי תוֹדָה וִֽיסַפְּרוּ מַעֲשָׂיו בְּרִנָּה, יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים". והביא דבריהם מרן רבינו זצ"ל בספרו חזון עובדיה.

הפלגה לזמן קצר
ויש לדון, במי שיוצא ללב ים להפלגה קצרה של חצי שעה או יותר, האם גם עליו תיקנו חכמינו לברך ברכת הגומל, או שלא תיקנו לברך אלא במי שמפליג למשך כמה ימים ממש. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל דן בזה בספרו (עמוד שסא), והעלה שמאחר שהספינה נכנסת בעומק הים, בכל מקרה יש לברך ברכת הגומל, הן למנהג הספרדים והן למנהג האשכנזים.

ולסיכום: היוצא להפלגה בים, אפילו אם היא הפלגה קצרה, ואפילו אם מדובר בהפלגה בטוחה ביותר, שאין שם חשש סכנה סביר, בכל זאת, מאחר ונכנס ללב ים, כאשר יחזור, עליו לברך ברכת הגומל.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

ברכות - הגומל, ברכת הראיה,סימן ריט'

אורך השיעור: 01:24:48         הורד     (18.32 MB)

ברכת הגומל - פרשת עקב

אורך השיעור: 00:54:17         הורד     (11.23 MB)

הגומל - חלק ב' - פרשת ראה

אורך השיעור: 00:49:59         הורד     (10.34 MB)

ברכת הגומל וחומרת איבוד עצמו לדעת

אורך השיעור: 00:54:57         הורד     (10.77 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום עליכם, א- אשה שחייבת להגיד ברכת הגומל,ולא יכולה להגיע בשבת בבוקר לביה"כנסת, יכולה בערב להגיע ולהודות, האם זה אפשרי? והאם אפשר באמצע השבוע ואם כן, מתי? ב- אדם שעובד בבית מלאכה במקום עבודה גדול ונתנו לרשותו חדר שרותים ומקלחת,האם יקרא גזל כשמשתמש בחדר שרותים זה ביום שמקום העבודה סגור,יום שישי, האם השתמשות זו נקראת גזל? ג- תודה רבה על האפשרות שנתתם לנו לשאול בהלכה,יישר כוחכם וזכותו הגדולה של מרן תגן עליכם, תמיד, אמן!!! תודה רבה שוב. ה' אלול תש"פ / 25 באוגוסט 2020

יכולה בהחלט לברך גם בלילה.

לגבי השאלה על שימוש במקום העבודה, הדבר תלוי בדעתו של בעל המקום, ויש לבקש את רשותו מראש, אלא אם ברור שהוא אינו מקפיד כלל על הדברים, וכגון שגילה דעתו שמרשה לעשות כן.

האם מונים באצבעות את השבחים של ישתבח? כ"ח אב תש"פ / 18 באוגוסט 2020

כך כתב בבן איש חי פרשת ויגש. וכתב שכן הוא נוהג. ואמנם כמדומני שמרן זצ"ל לא נהג כן.   

האם צריך לשחות בים 72 דקות או 4 מיל על מנת להתחייב בברכת הגומל? אשמח למקור.. כ"ח אב תש"פ / 18 באוגוסט 2020

כתבנו בזה, אין קשר בין הולכי דרכים ליורדי הים, שביורדי הים כל שירד למקום שיש בו סכנה של טביעה, בשחייה וכדומה, עליו לברך. כמו שכתב בחזון עובדיה הלכות ברכות.

האם אדם שנכנס לים לשחות, צריך לברך הגומל ביציאתו? י"ז כסלו תשע"ז / 17 בדצמבר 2016

אם נכנס לעומק הים, כלומר, לא רק במקום שאפשר לעמוד שם אלא יותר מזה, צריך לברך. והברכה בפני עשרה מישראל.

מה הדין לעניין ים כינרת ודומיו שאינם ימים גדולים? כ"ז אב תשע"ו / 31 באוגוסט 2016

גם על נסיעה בים כנרת יש לברך.

מה הדין אדם ששוחה בבריכה שהיא עמוקה ?
האם צריך לברך הגומל ? ד' אדר תשע"א / 8 בפברואר 2011

שלום רב!
בריכה, דינה כדין בית המרחץ, ולא תקנו על רחצה כזו ברכת הגומל.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

אז אם כך אסור להיכנס לים/בריכה, כי זה סכנה ואסור להיכנס למקום סכנה? ד' אדר תשע"א / 8 בפברואר 2011

שלום רב!

כבר כתבו הפוסקים, שאין איסור להכנס לים, אפילו בדורות הקודמים שהכניסה לים היתה סכנה גדולה, מכל מקום, כיון שכך הוא מנהג העולם, אומרים על כגון זה שומר פתאים ה', ואין חיוב להזהר מסכנה כזו. אך עדיין שייכת תקנת ברכת הגומל.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

אני קיבלתי היפובלוקמיה (נפילת סוכר), עד עובדן הכרה הגיע טיפול נימרץ לאחר שהגיע אמבולנס רגיל כי ברגיל אין רופאה  שיזריק סוכר לדם, הלכתי לאחר יומיים לבית הכנסת להגיד הגומל, סיפרתי לרב את שהיה, והוא אמר שלא צריך.
זה בסדר? ההיתי בין חיים ומוות, וכאן אתה אומר שיורדי ים שאפילו לא נימצאים בסכנת חיים צריכים לומר. ד' אדר תשע"א / 8 בפברואר 2011

שלום רב!

אין שייכות בין יורדי הים לשאלתך. אלא הדבר נחשב לחולה שנפל למשכב, ועליך לברך הגומל בלי ספק. כן מורה מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה