הלכה ליום חמישי כ"ג אדר תשפ"ב 24 בפברואר 2022

הגבהת העקבים בשעת אמירת הקדושה

שאלה: כשאומרים הקהל עם החזן "קדושה" (נקדישך ונעריצך וכו') בשעת חזרת הש"ץ, האם יש לדלג בהגבהת העקבים בשעת אמירת "קדוש קדוש קדוש", ומה גובה הדילוג שיש לדלג, והאם יש לדלג גם באמירת "ברוך כבוד ה'", ו"ימלוך ה'"?
הגבהת העקבים בשעת אמירת "קדוש"

תשובה: לגבי הגבהת העקבים בשעת אמירת קדוש קדוש קדוש. נוהגים לדלג מעט בשעת אמירת קדוש קדוש קדוש, שבכל פעם שאומר "קדוש", מגביה את עקביו פעם אחת. שבשעת הגבהתו על ידי דילוג כל שהוא, הרי כאילו הוא נושא עצמו לשמים, כמו שנושא אדם את עיניו למעלה, ולכן נהגו לעשות כן בשעת אמירת הקדושה. ומנהג זה יסודתו בהררי קודש, ונהגו בו בכל תפוצות ישראל. ומקור המנהג במדרש שהובא בבית יוסף "שירימו עקביהם עם גופן בעת שמקדישים אותי". וכן בספר היכלות, שהובאו דבריו בשבלי הלקט ובטור, הובא מנהג זה. והמאירי כתב, שנוהגים כן כדי להדמות למלאכים שנאמר "מלאכי צבאות ידודון ידודון".

מה גובה הדילוג שיש לדלג?
ולענין כמה הוא גובה הדילוג שיש לדלג. כתב הגאון רבי יוסף חיים בספר בן איש חי, שבכל דילוג שמדלג באמירת "קדוש", יגביה עצמו מעט יותר ממה שעשה קודם לכן. שתהיה כל הגבהה בתוספת מעט מחברתה, שהרי מעלין בקודש. וכדבריו פסקו עוד מרבותינו המקובלים והפוסקים, ובהם הגאון רבי דוד עראמה בשם מהר"ר מנחם מריקאנטי ז"ל. אבל בספר כף החיים כתב, שאף על פי דברי המקובלים, אין לעשות כן, ושעל פי קבלת האר"י, "קדוש" הראשון, הוא מעולה מהשאר, ועל כן בודאי שלא נכון להגביה עצמו יותר באמירת קדוש השני והשלישי. וכן מנהג רוב ישראל, שאין אנו משנים בגובה הדילוג, אלא מגביהים העקב בצורה שוה פעם אחת בכל אמירת קדוש.

אותם שנהגו לדלג ולקפוץ יותר מדאי
וכתב מהרש"ל, רבינו שלמה לוריא, בספר ים של שלמה, וזו לשונו: ואני תמה, מאין להם לאותם שרוקדים וקופצים כלפי מעלה בעת הקדושה, ולדעתי מנהג בורים (טיפשים) הוא, כי לא מצינו בספר היכלות (שהוא המקור למנהג הדילוגים) שום ריקוד בקדושה, אלא נשיאת הגוף כלפי מעלה, דומה לנשיאת העינים כלפי מעלה, ולא אמר שרוקדים או קופצים למעלה, או שנושאים רגליהם, אלא שירימו עקביהם, והיינו שירימו מעט עקביהם עם התנשאות הגוף, ולא יותר. ומכאן שאין להגביה עצמו יותר מדאי כמנהג העושים כן.

דילוג בשעת אמירת "ברוך כבוד ה' ממקומו"
ונוהגים להגביה את העקבים מן הקרקע גם שעונים "ברוך כבוד ה' ממקומו", וכן כשאומרים "ימלוך ה' לעולם" וכו'. שכן כתב השל"ה הקדוש, והביאו דבריו גדולי האחרונים. ואף על פי שיש מרבותינו המקובלים שכתבו שאין לנהוג כן, מכל מקום מנהגינו להגביה את העקבים גם באמירת פסוקים אלה, ואין לזוז מהמנהג. וכן נהג מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל. ובספרו הליכות עולם (פרשת תרומה) הוסיף, שיש מקום לומר שאף לפי המקובלים אין חיסרון בדבר, רק שלדעתם אין צורך לנהוג כן.

ולסיכום: יש להגביה את העקבים פעם אחת בכל פעם שאומר "קדוש" בשעת הקדושה. ויש להגביה את העקבים רק מעט, ולא לקפוץ יותר מדאי. ויש להגביה את העקבים באופן שוה בכל פעם. ונהגו להגביה את העקבים גם בשעת אמירת "ברוך כבוד ה'", ו"ימלוך ה' לעולם".

שאלות ותשובות על ההלכה

האם גם נשים שמתפללות אמורות לבצע את זה? כ"ה אדר תשפ"ב / 26 בפברואר 2022

גם נשים עושות כן.

אני מתפלל בבית כנסת של מרוקאים ושמתי לב שמגיעים לתתברך ויש אמירת קדוש קדוש קדוש, יש הנוהגים שהם יושבים להגביהה את עקביהם. מהו מקור המנהג? ל' ניסן תשע"ח / 15 באפריל 2018

אנו לא נוהגים כן. אבל אם יש מנהג כזה, מן הסתם הוא משום שהדילוגים באמירת קדוש קדוש הן על פי מה שנאמר וינועו אמות הסיפים, שכולם מזדעזעים מפני המלך, וכן אנו עושים מעין זה שאנו זזים ממקומותינו בשעת אמירת הקדושה במילים קדוש קדוש קדוש, על ידי דילוג, ומאחר ולדעת כמה ראשונים הקדושה של ברכת יוצר אור גם היא קדושה ממש, לכן נוהגים גם אז לדלג. אך לא ראינו שנהגו כן, גם לא אצל בני מרוקו.

מה הדין בברכת הלבנה שגם בה יש הנוהגים לדלג כשאומרים "כשם שאנחנו מרקדים". י"ב שבט תשע"א / 17 בינואר 2011

שלום רב!
יש לדלג בשעת אמירת "רוקד כנגדך".
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה