הלכה ליום רביעי י"ב אייר תשפ"ו 29 באפריל 2026

פירוק דלתות וחלונות בשבת

שאלה: האם מותר לפרק בשבת דלת או חלון מהצירים עליהם הם מונחים?

תשובה: בהלכה הקודמת, ביארנו שאחת המלאכות שאסור לעשותן בשבת, היא מלאכת "בונה". וכשם שאסור לבנות בשבת, או להוסיף דבר במבנה, כמו כן אסור בשבת לסתור דבר בנוי. וזו היא מלאכת "סותר".

ועתה נבוא לדון בשאלה שלפנינו. כי דלתות הבית והחלונות, הרי הם קבועים בקירות הבית, ומצד שני, הם בנויים בנפרד, ומונחים וקבועים באמצעות צירים או מסילות. ולכן יש לדון, האם חיבור הדלת, או פירוקה בשבת, יש בהם חשש איסור משום בונה וסותר בשבת?

והנה רבינו הרמב"ם (בפ"י מהלכות שבת) כתב בזו הלשון: המחזיר בשבת דלת של בור ושל דות ושל יציע, הרי זה תולדת בונה. כלומר, דלת שהיתה מפורקת לפני שבת, ובא אדם וקבעה בחזרה בשבת, הרי זה חייב משום "בונה" בשבת. וכן המפרק את הדלת בשבת, חייב משום "סותר".

וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן שח), והסביר את הדבר, שמאחר והדלתות מחוברות לבנין המחובר לקרקע, יש בזה איסור משום בנין וסתירה בשבת.

ורבינו הר"ן (שבת מז בהלכות) כתב, שבפירוק והחזרת דלתות בשבת, יש איסור משום בנין ממש בשבת.

ולפיכך כתב הט"ז, שאותם שמסירים בשבת דלתות או חלונות, עוברים איסור מן התורה בשבת, וחייבים קרבן חטאת. וכן פסק הגאון רבי חיים פלאג'י בספרו כף החיים.

ואמנם הגאון החזון איש (סימן נ אות י) כתב, שבדלתות וחלונות שלנו, שהם מונחים ברפיון, וסובבים על צירים, ובקלות ניתן להסירם, אין איסור בנין וסתירה מן התורה, אלא מדרבנן, וכן דעת עוד מגדולי הפוסקים בעיקר דין פירוק דלתות, שאין בדבר איסור ממש מן התורה. מכל מקום למעשה, בודאי שאסור לפרק בשבת דלתות או חלונות, וכן אסור להחזירם בהחלט. (ועיין עוד בחזון עובדיה חלק חמישי עמוד רפג).

ולסיכום: אסור לפרק או להחזיר דלתות וחלונות בשבת.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה