הלכה ליום ראשון י"ח שבט תשפ"ד 28 בינואר 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אימי היקרה

גלית גולדה בת רחל ז"ל

5 שנים לפטירתה
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנה

המוצץ פרי בפיו

שאלה: מי שמוצץ בפיו תפוז או אשכולית, ואינו לועס אותו בשיניו, האם מברך על הפרי ברכת בורא פרי העץ כדין ברכת הפירות, או שמברך שהכל, כדין מי ששותה מיץ פירות?

תשובה:  הנה אמת הוא, כי אף על פי שהאוכל פרי מברך עליו בורא פרי העץ, מכל מקום, אם לקח את הפרי וסחט ממנו את המיץ, מברך עליו ברכת "שהכל נהיה בדברו". ואמנם נחלקו הפוסקים, לגבי מיץ שעשוי מגוף הפרי ממש, כגון מיץ תפוזים, שכל בשר הפרי נסחט ונעשה משקה, האם דינו כדין שאר "מי פירות" שברכתן שהכל נהיה בדברו, או שדין מיץ זה שונה הוא, והרי הוא כפרי מרוסק, שברכתו בורא פרי העץ.

והגאון החזון איש כתב, שמיץ שעושים מתפוחי זהב וכדומה, מכיון שכל בשר הפרי נסחט לתוך הכלי, ברכתו בורא פרי העץ. וכבר קדם להחזון איש בסברא זו הגאון הלק"ט (הלכות קטנות), ועוד מגדולי הפוסקים. ויש מקור לדבריהם בדברי הראשונים.

אולם יש מרבותינו האחרונים החולקים בדבר זה, והם סבורים שאף על מיץ תפוזים יש לברך שהכל. כי לעולם אין חילוק בדבר, וכל שהוא משקה, אף על פי שכל מהות הפרי נמצאת בתוכו, ברכתו שהכל. וכן היה פוסק הלכה למעשה מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל.

ועתה עלינו לדון, כשבא אדם למצוץ את המיץ מן הפרי, ואינו מכניס את גוף הפרי לפיו ללעוס אותו, אלא נהנה ממנו על ידי מציצת הפרי בלבד. האם דינו כדין מי ששותה מיץ ומברך שהכל, או דינו כדין האוכל שמברך בורא פרי העץ. ונחלקו בזה גדולי הפוסקים. שהגאון הפרי חדש הוכיח מדברי הרמב"ם שדין המציצה כדין אכילה. שהרי כתב הרמב"ם בשם הגאונים, שהמוצץ קני סוכר מברך בורא פרי האדמה. ומבואר אם כן שהמציצה אין דינה כשתייה אלא כאכילה. וכן פסק הגאון רבי יהודה עייאש, ועוד.

ולעומתם הגאון רבי עקיבא איגר, וכן הגאון רבי יוסף ידיד הלוי, הוכיחו מדברי התוספות שדין המוצץ שווה לדין השותה משקה, שמברך שהכל.

ולהלכה פסק מרן רבינו זכר צדיק לברכה, לאחר שהאריך לדון בדברי הפוסקים בענין זה, שדין המוצץ פירות שאינו לועס את הפרי בשיניו, הוא כדין השותה את המיץ, ומברך שהכל נהיה בדברו. ואינו מברך ברכה אחרונה כלל וכלל, שהרי בכדי לברך ברכה אחרונה על משקה, צריך שישתה רביעית בבת אחת, דבר שאינו שייך מבחינה מעשית במציצת פרי. (שו"ת יביע אומר, חלק שמיני, סימן כה).

ולסיכום: המוצץ פרי ואינו לועס אותו בשיניו, מברך עליו שהכל נהיה בדברו, כדין מי ששותה מיץ פירות.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום וברכה אשמח מאוד לדעת מהיכן המקור למג"ע א"ש? ט"ו שבט תשפ"א / 28 בינואר 2021

בשלחן ערוך סימן ריא. תבורכו מפי עליון,  

חמותי שתהיה בריאה ,( כבת 90) החלימה לאחרונה בחסדי ה' מהקורונה לאחר 3 שבועות קשים, היא לא בהכרה והבנה מהסובבים לידה ,חוץ מילדיה, כיצד לעשות מסיבת הודיה? בלעדיה , או רק עם המשפחה שלה איתה ביחד בבית האבות? ט"ו שבט תשפ"א / 28 בינואר 2021

אם זה ישמח אותה, נכון לעשות יחד איתה. תבורכו מפי עליון, 

בהלכה של אתמול כתבתם שאם מונחים לפניו פירות האדמה והעץ לדעת רוב הראשונים אין דין קדימה לפירות העץ
ולא מובן לי כ"כ הרי יש דין של מג"ע א"ש
שעץ קודם לאדמה? ט"ו שבט תשפ"א / 28 בינואר 2021

הכלל מג"ע א"ש, הוא לכתחילה, אבל מעיקר הדין לדעת מרן ורוב רבותינו הראשונים, ובכללם בעל הלכות גדולות, אין קדימה בין בורא פרי העץ לבורא פרי האדמה. תבורך,

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה