הלכה ליום רביעי כ"ז כסלו תשפ"ו 17 בדצמבר 2025

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

הערב נמשיך בהדלקת נרות חנוכה. וכעת נבאר כיצד יש לנהוג ביום שישי הקרוב, לגבי הדלקת נרות שבת ונרות חנוכה.

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם?

ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום שבהדלקת נרות שבת, נוהגות הנשים לקבל עליהן את קדושת השבת, וממילא לאחר מכן הן אסורות בהדלקת נרות חנוכה. לפיכך ברור שיש להקדים את הדלקת נרות חנוכה לנרות השבת. והביא את דבריו רבינו הטור בספרו.

והנה הדבר ידוע, שיש כלל בידינו: "תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם". כלומר, כל דבר שהוא "תדיר", כגון הדלקת נרות שבת, שהיא תדירה (שכיחה, ומזדמנת באופן קבוע), בכל שבוע ושבוע, קודם לדבר אחר שאינו תדיר כל כך, כמו נרות חנוכה, שאין אנו מדליקים נרות חנוכה אלא שמונה ימים בשנה. וכיוצא בזה בכל שבת באמירת ה"קידוש", אנו מקדימים את ברכת "בורא פרי הגפן" לברכת "מקדש השבת", וזאת מפני שברכת בורא פרי הגפן היא תדירה יותר, (כמו שאמרו בברכות דף נא:). ולפי זה נראה לכאורה, שמן הראוי להקדים את הדלקת נרות שבת לנרות חנוכה. אלא שלפי דברי בעל הלכות גדולות, מובן מדוע יש להקדים את הדלקת נרות החנוכה, שהרי לאחר הדלקת נרות שבת, כבר אי אפשר יהיה להדליק נרות חנוכה, שהרי בהדלקת הנרות מתקבלת קדושת השבת.

אולם רבותינו הרשב"א והרמב"ן כתבו לדחות את דברי בעל הלכות גדולות, שהרי לעולם אין קבלת השבת תלויה בהדלקת הנרות, ויכולה האשה להדליק נרות שבת ולא לקבל עליה את קדושת השבת. לפיכך, כיון שבדעתה של אותה האשה, וכן בדעת כל אדם, להדליק נרות חנוכה לאחר מכן, בודאי שלא חלה עליה קדושת השבת לכל הדעות. ולכן העלו להלכה, שיש להקדים את נרות השבת לנרות חנוכה, לפי הכלל שבידינו "תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם".

ולענין הלכה, הרי אנו פוסקים כדעת מרן השלחן ערוך, שאין האשה מקבלת עליה את קדושת השבת בהדלקת הנרות, ובפרט במקום שבדעתה לעשות אחר כך מלאכה, כגון להדליק נרות חנוכה וכדומה, שבודאי שאינה מקבלת שבת בהדלקת הנרות. וכל שכן לענין בעלה של אותה האשה, שהוא המדליק בדרך כלל נרות חנוכה, ובודאי שאינו מקבל שבת בהדלקת הנרות של אשתו. ולפי זה היה נראה לפסוק כדעת הרמב"ן, ולהקדים את הדלקת נרות השבת תחילה.

אולם רבינו הרדב"ז כתב, שאפילו לדברינו, שאין קבלת השבת תלויה בהדלקת נרות, מכל מקום מאחר והדבר עדיין תלוי במחלוקת הפוסקים, ועוד, שמצות נר חנוכה חביבה יותר, לכן יש להקדימה להדלקת נרות שבת, למרות הכלל "תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם". וכיוצא בזה כתב מרן הבית יוסף, שאפילו לדברי הרמב"ן והרשב"א שיש להעדיף להקדים נרות שבת לנרות חנוכה, מכל מקום אדם שאינו רוצה לעשות כן, הרשות בידו להקדים איזה מהם שירצה.

ולפיכך לסיכום: נכון יותר לנהוג כדעת בעל הלכות גדולות, ולהקדים את הדלקת נרות החנוכה לפני הדלקת נרות השבת. וכן פסק מרן בשלחן ערוך. וכמו שנתבאר ענין זה באורך בספר חזון עובדיה על הלכות חנוכה (עמוד קעד).

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

הלכות חנוכה - הדלקה במוצאי שבת

אורך השיעור: 01:30:29         הורד     (25.90 MB)

הדלקת נרות חנוכה בערב שבת

אורך השיעור: 01:29:02         הורד     (20.38 MB)

הרואה נר חנוכה - פרשת מקץ תשע"א

אורך השיעור: 00:26:13         הורד     (5.97 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

האם הנרות חנוכה לא נחשבות תוספת אורה שאחר כך לא יוכלו להדליק נרות שבת? י"ט כסלו תש"פ / 17 בדצמבר 2019

נרות חנוכה אסורים בהנאה, ולכן אין כאן ענין תוספת אורה.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה