הלכה ליום רביעי ט"ו אב תשפ"ו 29 ביולי 2026

תפלת מנחה וקבלת שבת

אתמול למדנו, כי לדעת רוב רבותינו הראשונים, חובה על כל איש ואשה מישראל, לקבל עליהם את קדושת השבת עוד קודם זמן שקיעת החמה.

תפילת מנחה אחרי השקיעה
ומעתה עלינו לבאר, שאם אסור לעשות מלאכה בערב שבת עוד קודם שקיעת החמה, אם כן לכאורה הוא הדין שיהיה אסור להתפלל תפלת מנחה של יום חול אחר שקיעת החמה של ערב שבת (בצאת יום שישי). ועוד נראה, שאפילו כמה דקות בסמוך לשקיעת החמה יהיה אסור להתפלל בבית הכנסת תפלת מנחה, וחובה עליהם להקדים את זמן התפלה לכל הפחות כעשרים דקות קודם שקיעת החמה, בכדי שהתפלה כולה תסתיים קודם שקיעת החמה.

ובאמת מנהג רוב בתי הכנסת בעיר הקודש ירושלים, להזהר בזה, ולהקדים את תפלת המנחה בערב שבת כעשרים דקות קודם שקיעת החמה. ומנהג זה יסודתו בהררי קודש, שהרי רק כך, יתחילו הציבור בקבלת שבת קודם שקיעת החמה, כפי שנכון לנהוג כמו שביארנו כאן בעבר.

אולם במקומות שרוב הציבור מגיע לבית הכנסת מאוחר יותר, וכפי הנראה תסתיים תפלת מנחה אחר שקיעת החמה. וכן אשה המתפללת בביתה, ויודעת היא, שאם תתחיל בתפלת מנחה הרי שהיא תסיים אותה לאחר שקיעת החמה, יש להקל שיסיימו את תפלת המנחה אחר שקיעת החמה.

הטעם שמותר לסיים אחר השקיעה
וטעם הדבר שאנו מתירים לסיים את תפלת המנחה אחר שקיעת החמה, הוא משום שאף על פי שאסור לעשות מלאכה סמוך לשקיעת החמה בערב שבת, מכל מקום, תפלת מנחה אינה בכלל האיסור, כי עיקר דין תוספת שבת הוא לענין הפרישה מהמלאכות האסורות בשבת, ואפילו אחר שקיעת החמה, עוד מותר להמשיך בתפלת המנחה ולסיימה.

קבלת שבת "על תנאי"
וגדולה מזו כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שאפילו מי שרוצה לקבל עליו תוספת שבת בפירוש בפיו (כפי שבאמת ראוי לעשות למי שאינו מקבל שבת באמירת "מזמור שיר ליום השבת" קודם השקיעה), רשאי לקבל עליו את השבת על תנאי, שיאמר, שהוא מקבל עליו תוספת שבת לכל הענינים, מלבד זה שיהיה רשאי להמשיך בתפלת מנחה. ויוכל אף להתנות תנאי זה לכל השנה כולה, שבכל פעם שהוא מקבל עליו שבת, הרי אינו מקבל עליו את קדושת השבת לענין תפלת מנחה.

אולם לכתחילה בודאי שנכון להקדים ולהתפלל תפלת מנחה כעשרים דקות קודם השקיעה, ולהמשיך בקבלת שבת כהלכתה, כך שיסיימו את אמירת פרק "במה מדליקין" עוד לפני שקיעת החמה, ועל כל פנים יסיימו פרק זה לפני צאת הכוכבים (כרבע שעה אחר שקיעת החמה).

ולסיכום: לכתחילה יש לסיים את תפלת המנחה בערב שבת לפני שקיעת החמה. ובמקום צורך, רשאים להמשיך בתפלת המנחה ולסיימה אחר שקיעת החמה. אולם לענין איסור עשיית מלאכה, חובה לפרוש מכל המלאכות האסורות, כמה דקות קודם שקיעת החמה, וכפי שביארנו.

ומכאן אנו למדים, שמה שנהגו בכמה בתי כנסת, שאחר תפלת המנחה של ערב שבת, קוראים בנגינה סדר "שיר השירים", ואחר כך אומרים מזמורי תהלים, ורק אחר מתחילים בקבלת שבת, כאשר כבר הגיע זמן צאת הכוכבים, אין מנהגם נכון כל כך, ומן הראוי שישנו מנהגם.

ומנהג ישראל היה, שהיו מתפללים תמיד בשעה מוקדמת לפני שקיעת החמה, כדי לקבל את השבת כראוי.

וכן היה מנהג מרוקו, שמאחר ונוהגים לומר שיר השירים ופרקי תהלים "לכו נרננה" וכדומה, היו מקדימים להתפלל בשעה מוקדמת מאד. אבל המאחרים להתפלל סמוך ממש לשקיעה, ומאריכים בקבלת שבת, עד שמקבלים את השבת מאוחר (לפעמים אפילו אחרי צאת הכוכבים), אין זה מנהג נכון, ולא נהגו כן בשום מקום. ובמקומות שנוהגים כן, מן הראוי שינהיגו לקרוא מזמור שיר ליום השבת, ולכה דודי, ופרק במה מדליקין, מיד לאחר תפלת מנחה, ואחר כך יקראו פרקי שיר השירים ושאר המזמורים.

שאלות ותשובות על ההלכה

בס"ד
נאמר לי הרבה פעמים שאסור לומר בערב שבת את הפרק מזמור שיר ליום השבת לאחר השקיעה!
כי חס ושלום מזיקים ישלטו בו!
כי הרי נבראו המזיקים בבין השמשות של ערב שבת!
ולכן הוא מעורר אותן במזמור זה.

לכן יש להקדים תפילת מנחה באופן ש כ 5 לפניי השקיעה יקבלו שבת ויספיקו גם תוספת שבת מחול על הקודש וגם לומר את המזמור הזה לפניי.

השאלה עם יש מקור לכך?

ב. האם באמת אסור לומר את זה לאחר השקיעה?

ג. מי שלא הספיק,או בית כנסת שהתאחרו להתפלל מנחה או אדם שהתפלל יחיד מאוחר כיצד ינהג? יאמר את המזמור או לא יאמר? כ' אייר תשפ"א / 2 במאי 2021

נכון יותר לומר מזמור שיר ליום השבת לפני השקיעה, כי באמירתו מקבלים שבת. ואם התאחרה השעה, יכול לאמרו כל זמן בין השמשות. ואין חשש כמו שכתבת ממזיקים. תבורך, 

אם לאחר סיום תפילת מנחה אנו אומרים קטע עם “בואי בשלום עטרת בעלה גם בשמחה ברנה ובצהלה...”  (3 פעמים חוזרים על הפסוק הזה)  ואז מתחילים שיר השירים, לכו נרננה, לכה דודי, במה מדליקין ואז מזמור שיר ליום השבת. (בדיוק לפי סדר זה) 
האם גם במקרה זה ישנה בעיה? ט' כסלו תשע"א / 16 בנובמבר 2010

שלום רב!

אם הכוונה היא לקבל שבת, אז החסרון הוא רק בכך שאין אתם אומרים פרק במה מדליקין קודם צאת הכוכבים, שכך יש לנהוג לכתחילה. ובלאו הכי, טוב יותר לקבל שבת באמירת מזמור שיר ליום השבת. לכן העצה היא, שתאמרו מזמור שיר ליום השבת, ופרק במה מדליקין, ואחר כך תוכלו לומר המזמורים כמנהג.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה