הלכה ליום שלישי ח' תמוז תשפ"ג 27 ביוני 2023

ההלכה מוקדשת להצלחת

הרב גד בן רבי שלמה שליט"א

שה' יתברך יזכה אותו לרוות רוב נחת דקדושה מכל יוצאי חלציו
ברכה והצלחה וכל הישועות

הוקדש על ידי

אחד התלמידים

אגרטל עם פרחים בשבת

שאלה: האם מותר להכניס בשבת זר פרחים לתוך כלי עם מים?

תשובה: ביארנו שאחת המלאכות שאסרה התורה לעשות ביום השבת היא מלאכת "זורע". והזכרנו שמבואר בגמרא שהמשקה אילנות או זרעים ביום השבת, גם כן עובר על מלאכת זורע, וכפי שהסברנו.

ומעתה נדון לגבי פרחים או הדסים שרוצים להכניס אותם בשבת לתוך כלי עם מים, או לשים מים בכלי שהם נמצאים בו, האם הדבר מותר בשבת, או שיש בזה איסור משום השקייה בשבת?

הכנסת זרעים למים בשבת
ראשית כל עלינו להסביר, כי הדבר ברור שאסור להכניס בשבת זרעים של חיטים וכיוצא בזה, לתוך כלי עם מים, כדי שהחטים "ינבטו" ויתחילו להשריש, מפני שדבר זה הוא ממש בגדר השקייה בשבת, שנוצר כאן דבר חדש על ידי הוספת המים, ולכן הוא אסור בהחלט.

ומעתה נותר לנו לדון לגבי פרחים וענפים שונים, האם מותר לשים אותם בשבת בתוך מים, או שיש בזה איסור, כשם שיש איסור בהכנסת זרעים שונים לתוך מים בשבת.

דברי הרשב"א
ובאמת שכבר בדברי הרשב"א (ח"ד ס"י ע"ג) מבואר, שמותר לשים בשבת ענפי אילנות, כגון הדסים ושאר מיני בשמים, בתוך כלי עם מים ביום השבת, ואין בכך איסור משום זורע, משום שבהכנסת ענפים לתוך מים, האדם אינו מצמיח כלום, אלא גורם שהעלים לא יתייבשו.

ואף על פי שאסור לשים חיטים או שעורים במשך זמן ממושך בתוך מים ביום השבת, זאת משום שעל ידי כך גורם לדבר חדש, שפוקעים הזרעים ומתחילים להשריש במים, אבל בענפי אילנות אין בכך איסור, מפני שאינו גורם לדבר חדש. וכן דעת המהרי"ל והרמ"א.

מחלוקת הרמ"א ומהריק"ש
אולם הרמ"א (בסימן שלו סעיף יא) הוסיף על כך בשם המהרי"ל בזו הלשון: מותר להעמיד ענפי אילנות במים בשבת, ובלבד שלא יהיו בהם פרחים ושושנים שהם נפתחים מלחלוחית המים. ומבואר מדבריו, שאף שאין איסור בהעמדת ענפי אילנות בתוך מים בשבת, מכל מקום באופן שיש בהם פרחים שנפתחים מחמת המים, נחשב הדבר להצמחת דבר חדש, וממילא יש בכך איסור משום מלאכת זורע, וכדין נתינת חיטים או שעורים במים בשבת.

אלא שהגאון מהריק"ש כתב לחלוק על דברי הרמ"א, משום שדווקא חיטים ושעורים שמצמיחים ממש דבר חדש על ידי נתינתן במים, יש בנתינתן במים איסור משום זורע, אבל פתיחת הפרחים והשושנה אינה נחשבת להצמחת דבר חדש, ולכן אין איסור בנתינת שושנים ופרחים במים בשבת. (המהריק"ש, הוא רבי יעקב קאשטרו, שחי במצרים בימי מרן הבית יוסף, ומובא שכאשר בא לקברות הצדיקים בעיר צפת, התאכסן בביתו של מרן הבית יוסף, ומרן כיבד אותו כבוד גדול, ואחר כך חזר למצרים ונפטר שם בשנת ש"ע- 1609).

הדין למעשה
ומכל מקום למעשה, הדבר לא יצא מידי מחלוקת, ולכן לעניין הלכה, פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שאם ניצני הפרחים סגורים ועלולים להיפתח במים, יש להחמיר כדברי הרמ"א שלא להכניסם לתוך המים בשבת. אבל פרחים שנפתחו כבר, או ענפים שעומדים לנוי, מותר להכניסם לתוך המים בשבת. (יחוה דעת ח"ב סימן נג, חזון עובדיה שבת ח"ג עמוד כה, ועוד).

ומובן שכל האמור הוא דווקא בזר פרחים או ענפי אילנות שהוכנו כבר מערב שבת לצורך השבת, לנוי או בכדי להריח בהם, אבל ענפי אילנות ופרחים סתם, הרי הם מוקצה ואסור לטלטלם ביום השבת.

שאלות ותשובות על ההלכה

בהמשך להלכה שפורסמה בנוגע לאגרטל עם פרחים בשבת, רציתי לשאול אם מותר להזיז  בשבת נענע שמחוברת לשורש שלה באדמה בתוך אגרטל מים, לצורך הרחה וברכה? ב' אדר תשפ"ה / 2 במרץ 2025

מותר לטלטל אותה בשבת

האם מותר להחליף מים באגרטל לגמרי במקרה של ריח רע ? ט"ז אדר תשפ"ב / 17 בפברואר 2022

באופן שאין ניצני פרחים שעשויים להפתח, מותר גם להחליף את המים לגמרי. 

אגרטל עם פרחים שהונח על שולחן השבת, ניתן להזיזו בשבת? י"ד חשון תשע"א / 22 באוקטובר 2010

שלום רב!

מותר להזיז את האגרטל עם הפרחים בשבת. ולמנהג האשכנזים, יש מחמירים שכאשר מטלטלים אותו, נזהרים שלא לנדנדו יותר מדאי, בפרט כשיש שם פרחים ושושנים. וכן מורה הגרי"ש אלישיב שליט"א. אבל מעיקר הדין, יש להקל בזה.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה