הלכה ליום רביעי ה' תשרי תשפ"ז 16 בספטמבר 2026

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמת זקננו המוהל הירושלמי הותיק יחיד הדור במצוות המילה

רבי יעקב (ששון) בן לולו זצ"ל

שהיום יום פקודת שנתו רוח ה' תניחנו בגן עדן נפשו בטוב תלין וזרעו ירש ארץ

הוקדש על ידי

נכדיו

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה
בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום.

ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה התורה שיאכל אדם ביום התשיעי, בכדי שיוכל להתענות ביום העשירי. וכתב רבינו הרא"ש, שכך צותה התורה, להראות את חבתו של הקדוש ברוך הוא לישראל, שאמר להם, הכינו עצמכם לתענית ביום התשיעי, שתתחזקו באכילה ובשתיה כראוי.

למדנו מכאן, שלא צותה התורה על האדם לגרום לעצמו עינויים ב"קום ועשה", לגרום לעצמו לצער, אלא רק, ב"שב ואל תעשה", שלא יאכל אדם ולא ישתה ביום הכפורים. אבל אינו מחוייב להביא לכך שהתענית תעבור עליו ביתר קושי. וכמו שמפורש בגמרא במסכת יומא שם, ש"לא יאמר אדם, אלך ואשב בחמה, כדי שיהיה לי חם מאד ואצטער", שאין זה העינוי שעליו צותה התורה ביום זה. ולכל דבר בדיני התורה יש כללים, ואין לחרוג מהם לכאן או לכאן.

נטילת ויטמינים לחיזוק בערב הצום
משמע מן האמור, שמותר לו לאדם להשתמש באמצעים שונים בכדי לגרום לכך שהתענית תעבור עליו ביתר קלות. וכן הדין לגבי נטילת כדור המיקל על התענית, או עשיית סגולות שונות לגרום לכך שהתענית תעבור יותר בקלות, שאין בדבר איסור. ובפרט יש להקל בזה למי שמצטער מאד בתענית, וחש כאב בראשו.

וכן פסק מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר (ח"ט), שמי שמצטער הרבה בתענית של יום הכפורים, רשאי ליטול גלולת "קלי צום", כדי שלא ירגיש כל כך בצער התענית.

ויש לציין, כי לפי דברי הרופאים, ישנם אנשים שרגישים מאד בתעניות, והם יודעים כן על סמך נסיונם, שלפעמים מגיעים כמעט לידי עלפון, ולפעמים לאחר התענית הם מרגישים חולשה עצומה, שהדבר נגרם מחוסר איזון במלחים שבגוף, והתרופות הללו המיועדות לסייע בתענית, מכילות מינרלים המסייעים בענין זה, ולכן לאנשים כאלה מומלץ ליטול גלולות או סירופים כיוצא באלו, שלא יבואו חס ושלום לידי סכנה בתענית או לאחריה.

נטילת "פתילה"
ומכל מקום כתב מרן רבינו זצ"ל בספרו חזון עובדיה, שהגם שיש להקל בנטילת אמצעים קודם הצום, למי שמצטער מאד מהתענית, מכל מקום, ביום התענית עצמו, אין להקל בשימוש בפתילה ("נר") בכדי להקל מהצום. והביא את דברי חבירו, הגרש"ז אוירבך זצ"ל, שקרא על העושה כן "נבל ברשות התורה", שאף על פי שהדבר מותר מעיקר ההלכה, מכל מקום דבר מגונה מאד, בעיצומה של התענית, לקחת אמצעי רפואי הגורם לחוסר תחושת רעב, נגד מצות התורה שיתענה אדם ביום זה.

ורק אם מרגיש שלא יוכל להמשיך בתענית מחמת חולי או חולשה, אז בודאי שיש להקל בשימוש בפתילה אפילו בעיצומו של יום, כדי שלא יגיע לאכילה ושתיה ממש.

ולסיכום: המצטער הרבה מן התענית, מותר לו לקחת בערב התענית טבלייה "קלי צום" וכדומה. וביום התענית עצמו, אין להקל בשימוש בפתילה המביאה לחוסר תחושת רעב, וכפי שנתבאר.

בענין פדיון הכפרות,  כבר ביארנו בשנים קודמות שניתן לעשות כפרות על ידי מעות (כסף), ונוהגים שלוקחים שטר (כמו שטר של עשרים או של חמישים שקלים) מעל ראש המתכפר או המתכפרת, ואומרים "זו חליפתך זו תמורתך זו כפרתך, אלו המעות ילכו לצדקה ותכנס (ותכנסי) אתה (את) לחיים טובים ולשלום". (כמו שמודפס במחזורים ליום הכיפורים). וכן עושים לכל אחד ואחת מבני הבית.
ולשאלת רבים אנו מפרסמים מקום של תורה שידוע לנו שאפשר להעביר לשם את דמי הכפרות (אף על פי שעושים בכסף, לאחר מכן ניתן להעביר את אותו הסכום שעשו איתו כפרות בהעברה בנקאית וכדומה), והוא המוסד "תפארת רשב"י", שמנוהל על ידי אנשים יראי שמים בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק. להפקדת תרומות, פרטי החשבון הם:
בנק דיסקונט סניף 64 חשבון 6169254 .

וכן ניתן לתרום באמצעו הקישור:הבא: https://nedar.im/7014271.

תזכו למצוות.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה לגבי כדורים הדורשים מים בלקיחתם? כ"ג אלול תשע"ב / 10 בספטמבר 2012

בודאי כוונתכם על לקיחת כדורים תוך כדי יום התענית. והדין ברור, שאם יש סכנה באי לקיחת הכדורים, אז יש להקל ולקחתם, אפילו אם צריך לשתות מים יחד איתם. אבל אם אין בדבר סכנה, אין לקחת את הכדורים עם המים. ויש להתייעץ עם רופא ירא שמים לכל ענין לגופו.

רציתי לשאול לגבי נטילת כדורים ביוה"כ עצמו - לא למניעת תחושת הרעב, אלא למנוע כאבי ראש חזקים - שיש הרבה אנשים שהאי שתיית נוזלים גורם למיגרנה וכדומה. האם גם על זה נאמר דחשיב כנבל ברשות התורה? כ"ג אלול תשע"ב / 10 בספטמבר 2012

נטילת כדורים בעצם יום הכפורים (ובפרט עם שתית מים), אינה דומה כלל לנטילת כדורים בערב התענית. כי האכילה והשתיה ביום הכפורים אסורה בהחלט מן התורה, ולא שייך לפלפל בזה ולדון להתיר אכילה או שתיה בעצם יום הכפורים, אלא אם מדובר בענין של סכנה (ובכדורים בלי מים גם כן יש לעשות שאלת חכם), ולכן יש להתייעץ על כל מקרה עם רופא ירא שמים, שיורה כיצד יש לנהוג.

8 ההלכות הפופולריות

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

רעמים בלילה – ברכה אחת

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה