הלכה ליום שני ג' תשרי תשפ"ז 14 בספטמבר 2026

ההלכה מוקדשת לכל הישועות רפואה שלימה וחתימה טובה עבור

נורית בת אליס, מרדכי בן רחל, אסתר בת אליס, לימור בת נורית, שירלי בת יעל, אוריה בת שירלי, ראובן בן רבקה, יעל בת שמחה, יורם בן רחל, קסם בת לימור, גפן בן לימור, הודיה בת יעל, דניאל בת יעל, אורית בת יעל,

וגם לזיווג הגון להודיה בת יעל, והריון קל לדניאלה בת יעל. אורית בת יעל ולכל חולי עמו ישראל.

הוקדש על ידי

שמואל

"הַמֶּלֶךְ הַקָּדושׁ"

  מרן זצ"ל בעריכת הכפרות

היום הוא יום צום גדליה. ודיני התענית נתבארו כמה פעמים בדיני שאר התעניות.

"המלך הקדוש"
בגמרא במסכת ברכות (דף יב:) אמר רבה בר חיננא, משמו של רב, כל השנה כולה מתפלל "הָאֵל הַקָּדושׁ" ו"מֶלֶךְ אוהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט", חוץ מעשרה ימים מראש השנה ועד יום הכיפורים, שאומר "הַמֶּלֶךְ הַקָּדושׁ" ו"הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט". ופירוש הדברים, שבסיום הברכות הללו בתפילת העמידה, צריך לסיים "המלך הקדוש" ו"המלך המשפט". והסביר רש"י: "המלך הקדוש", לפי שבימים הללו הוא מראה מלכותו לשפוט את העולם. כלומר, הנהגת ה' בימים הללו, היא ביתר שאת בהנהגה של מלכות, שהוא שופט את העולם, ולכן גם בתפלה עלינו להזכירו בתואר זה "המלך הקדוש".

מי שטעה
והמתפלל תפילת שמונה עשרה בעשרת ימי תשובה, ובאמצע התפילה התעורר אצלו ספק אם חתם "האל הקדוש" או "המלך הקדוש", לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, בכל מקרה, יש להניח שֶׁמִּן הסתם חתם כהרגלו בכל השנה, ואמר "האל הקדוש", ולכן חוזר לראש התפילה.

ואם חתם "האל הקדוש" ותוך כדי דיבור נזכר שטעה (דהיינו מיד בסיום הברכה תוך כדי שיעור זמן אמירת "שלום עליך רבי" שם לב לכך שטעה), ומיד תיקן ואמר "המלך הקדוש", יצא ידי חובה, ואינו חוזר לראש התפילה.

וכן הדין לעניין אמירת "המלך המשפט", שאם טעה וחתם כדרכו בכל השנה, ונזכר מיד ותיקן לומר "המלך המשפט" יצא ידי חובה.

אלא שלענין ברכת "המלך המשפט", אם טעה ואמר "מלך אוהב צדקה ומשפט", ולא תיקן מיד לומר "המלך המשפט", מכל מקום אינו חוזר לראש התפילה, אלא לברכת "השיבה", וממשיך משם והלאה על הסדר. ורק אם נזכר שטעה ואמר "מלך אוהב צדקה ומשפט" לאחר שסיים תפילתו, חוזר לראש התפילה. וסיום התפילה לענין זה, היינו שסיים את אמירת "יהיו לרצון" שאחר "אלוקי נצור".

ומנהג האשכנזים שאינו חוזר כלל כשטעה בברכת המלך המשפט, בין אם נזכר באמצע תפילתו, ובין אם נזכר אחר התפילה. וגם ספרדי שטעה בברכת המלך המשפט, כשחוזר להתפלל, טוב שיתנה ויאמר: "אם אני חייב לחזור ולהתפלל, הריני חוזר ומתפלל תפילה זו לתפילת חובה, ואם אינני חייב לחזור הריני חוזר ומתפלל תפילה זו לתפילת נדבה".

זכרנו לחיים
בכל עשרת ימי תשובה, נוהגים להוסיף בתפילת העמידה "זָכְרֵנוּ לְחַיִּים", ו"מִי כָמוךָ אָב הָרַחְמָן", "וּכְתוב לְחַיִּים טובִים", "וּבְסֵפֶר חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלום" וכפי שמודפס בסידורים, ואם שכח להוסיף "זכרנו לחיים" ונזכר בברכת "שומע תפילה", רשאי לומר שם "זכרנו לחיים" קודם שיאמר "כי אתה שומע" וכו'. משום שבברכת שומע תפילה רשאי לבקש צרכיו, ו"זכרנו לחיים" גם כן נחשב לצרכי האדם, אבל "מי כמוך אב הרחמן" אינו רשאי להוסיף שם, לפי שאין זה אלא שבח להשם יתברך ולא בקשה.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה